מרגישה שהחיים פשוט נגמרו!!!! היי בנות... גם אתן מרגישות שמהילד הראשון שהחיים פשוט לא אותם חיים?? אני בן אדם שלפני שילדתי היו לי חיים של זמרת-באמת! היה לי הכל ועשיתי כל מה שבא לי ופתאום קיבלתי את הכאפה של החיים שלי... כל דבר שאני רוצה לעשות זה זה קודם כל לראות שמתאים לתינוקת ואז לי... סתם להכנס אפילו לשירותים או לעשן סיגריה או ללכת לפגוש חברה... יש לי בעל שתומך ועוזר ממש אבל הוא עובד ואני כל היום בבית איתה ומרגישה שאין לי פשוט חיים... אני משתדלת לצאת מהבית ולעשות דברים אבל לצאת עם תינוקות בת חודשיים מהבית זה לא פשוט בכלל.. יאללה תיק ואז לסלקל ולקפל עגלה ואז בקבוק ואז בוכה בדרך ושוב לרדת ולפתוח עגלה ואז בזמן הזה בוכה ואז מרגיעה ואז שוב בקבוק ואז בא לך פשוט לחזור הביתה... יש לי ברוך השם ילדה מהממת-זכיתי ללא ספק..ישנה מגיל חודש וחצי לילות רצופים, לא בוכה ולא סבלה מגזים-באמת מדהימה אבל עדיין אני מרגישה שהחיים שלי התשנו כל כך שקשה לי עדיין לעקל את זה.... ועכשיו נשאלת השאלה להביא עוד ילדים ולסיים עם זה כבר ולהבין את זה שאין יותר חיים או לחכות לפחות שנה שנתיים לילד הבא? אני בת 31 ובא לי להיות אמא צעירה וכן שהילדים יגדלו יחד בלי הפרש גדול אבל זה קשוח..עוד ילד אחד ובכלל אני ישתגע.. אשמח לשיתוף של בנות שמרגישות כמוני....