טבעי לגמריי מה שאת מרגישה וחושבת.. אני הייתי בדיכאון בחטדשיים הראשונים וזה עבר לי, עכשיו לא יכולה בלי הבת שלי.. היא החיים שלי. תבקשי ממישהו קרוב אלייך (בעלך/אמא) שישמו לב אלייך אם זה נמשך מעבר לחודשיים-שלושה את צריכה ללכת לייעוץ.

מאמי יש לך ירידת הורמונים כמו לכל אישה שיולדת וזה הכי לגיטימי שבעולם!, חשוב שתשתפי אנשים שקרובים אלייך ויוכלים לתמוך בך! אל תחשבי שתוכלי לבד וזאת לא בושה להיות בדיכאון אחריי לידה! את חייבת סביבה תומכת, תשתפי חברה, אמא , אחות , דודה כל מי שאת יודעת שתבין ותעלה לך את מצב הרוח

כל כך לגיטימי להרגיש ככה ולחשוב ככה גם אני הרגשתי ככה אחרי לידה ולקח המון המון זמן עד שהתחושה הזו עברה, יש לפעמים מחשבות וגעגועים לחיים ״הישנים״ אבל הטוב שמגיע ומגיע גורם לכל החששות ללכת ❤️

מה שאת מרגישה נורמלי לגמרי! ההורמונים משתוללים וגורמים לנו להתחרפן קצת אחרי הלידה. זה תכף יעבור לך ותתחילי להרגיש יותר טוב. תהיי סבלנית ביינתים ותבקשי עזרה מהקרובים אלייך כדי שתוכלי לנשום להתאוורר. לגבי התחושות שלך, זה מובן לגמרי, 'פתאום החיים משתנים באופן משמעותי מאוד וזה מאוד מתסכל ומלחיץ וחדש. לאט לאט התחושה הזאת תעבור (אני מבטיחה לך!!!). פתאום התינוק יתחיל לחייך אלייך ואת תאהבי בו ותהיי מוכנה לתת את החיים בשבילו. תחשבי כמה זמן סחבת אותו בבטן וחיכית לו ורצית אותו. אז עכשיו השינוי הוא מבהיל, אבל לאט לאט תתרגלי לשגרה החדשה ותוכלי גם למצוא זמן לעצמך. אני מאוד ממליצה לך למצוא קבוצה של אמהות אחרי לידה באיזור שלך. זה מאוד עוזר להיפגש עם אמהות ולשתף מה שעובר עלייך, וגם תראי שאחרות מרגישות כמוך ואת נורמלית לגמרי. אני ממש מבינה את הקושי שלך ואני חוויתי בדיוק אותו דבר. היום אני מאוהבת בילדה שלי ומתרגשת רק מלהסתכל עליה, לא זוכרת את החיים שלי לפני. אם תרצי אשמח לדבר איתך.