חייבת לפרוק.. מי שראתה לפני יומיים העלתי פוסט שאני עושה עם הילד שלי את שיטת הרם הורד להירדמות עצמית .. בגדול הילד דיי זורם עם הרעיון .. ברור שהוא בוכה אני מניחה הוא לא בדיוק מבין מה אמא שלו רוצה מהחיים שלו פתאום שאין יותר ידיים .. היום הייתה רגרסיה מסויימת ולאחר שיחה עם יועצת שינה הבנתי שזה משהו דיי תקין שקורה ולאחר מכן זה מסתדר וזה עיניין של כמה ימים ובכללי שבועיים קצת קשים עד שהילד מתרגל למשהו חדש.. למרות שכל זה מתיישב לי על הדעת, ברגע שהוא נרדם אני חווה תחושת הקלה עצומה ורצון ממש לתת לי ולו פרס על ההצלחה אבל התהליך להרדמה קצת מייגע .. ומיד התחושה מתחלפת לי לתחושה רעה אני יוצאת מהחדר שלו בתחושה כאילו אני מתעללת בו ומצפה ממנו ליותר מידי וממש עצוב לי 😔 מרגישה שלמה עם התהליך אבל בו זמנית אוכלת את עצמי מבפנים...