אף אחד לא סיפר את החלק הזה בסיפור... פוסט ספק פריקה ספק השעה שעושה את שלה.. 04:11 בשעון אמא לדבר שהכתיר אותי לדבר הזה שעושה אותי משוגעת מאהבה ועייפות😶 אז אף אחד את החלק הזה בסיפור לא מספר או יותר נכון אולי מרגישה שקצת העולם הנסתר הזה של אמא לתינוק בן 3 שבועות מתחיל לחולל בי מחול שדים בין נשואים טריים של שנה שרובה הייתי בהריון לצד תינוק חדש ולגור אצל חמתי מעורר בי המון חרדות, מחשבות ובעיקר חוסר שקט נפשי שאותו ועליו ששששש אסור לדבר אחרי לידה כדי לא לעורר ספקות וחשש לדיכאון אחרי לידה אז מוצאת את עצמי עם הכל לבד, יש בעל תומך אבל בנינו התמיכה אף פעם לא מספיקה, יש אהבה וחום, לא חסר גם חיבוקים נשיקות, אוזן קשבת מדי פעם שיש לנו זמן לשבת לבד לדבר קצת אבל תאכלס בנינו שה לא יספק את הצורך הפיזי לשינה טובה לקצת שניה רגע של לבד ולהרגיש שניה מחוסרת תלות כלשהי, אז מצאתי את עצמי אחרי שבוע של חוסר שינה לצד תינוק שעבר גזים לצד עייפות יתר יחד עם אמא שמפחדת, מנותקת, חסרת ניסיון הורי אבל סופר על בטיפול על ילדים אחרים(לכו תסבירו או תבינו איך זה כי אני לא) שמחפשת באמת שניה להפנים את הטראומה של 36 שעות לידה עם ראש של תינוק שלא הצליח להתברג טוב בתעלת לידה שגרמו ללידה להתעקב ולצערי לא איבחנו זאת טוב וזה יצר לי לידה די כואבת, עם תפרים שלא כאבו כמו הפחד לגעת בהם ולהאמין שזה יעבור בסוף, הרבה לחץ נפשי ופחד לא להיות אמא ולא לתת לדבר חסר היכולת הפיזי להתקיים בעולם בלעדיי ולהאמין שזה שלי שעברתי את כל זה ויש לי משהו שלנצח יהיה חלק מימני! עדיין לא מעקלת ספק העייפות שגורמת לי לתחושה רובוטית ספק זה שרק היום סוף סוף למדתי קצת יותר על הדבר הקטן הזה שעושה לי בית ספר למניעת אגואיסטיות ולחשוב על משהו שהוא לא אני 23.9 שעות ביממה והקצת שנשאר אני חושבת שעדיף לי לא לחשוב בו, צריך קצת מנוחה לראש לא? אז בנימה אופטימית זאת היום סוף סוף לראשונה אני מרגישה אמא דואגת ואוהבת וגרמתי לבייבי שלי לאכול טוב לישון טוב ולהרוויח קצת זמן לעצמי😉 אז פרשתי לישון את הזמן הזה עד שהקטן יצטרך אותי בשביל הקיום שלו שבעצם הוא נהיה הרצון לקיום שלי הייתי חייבת קצת לשחרר... צריך לשחרר