גם אתן שואלות את עצמכן איך התחתנתי ככה?? למה זה מגיע לי? בחיים לא חשבתי שיהיה לי רצון להתגרש או מחשבות על כך. אין אצלנו גרושים במשפחה.. איזה עצוב שפבנאדם שהיה כל עולמי, עכשיו מרגיש כמו אדם זר ובלתי נסבל עבורי... אל תגידו לי לדבר איתו, זה לא עוזר. הוא ילדותי, אגרסיבי ולא מסוגל לנהל שיחה ולהכיל. אני אפילו בספק לפעמים אם הוא אוהב אותי. אני כמו שק החבטות שלו שהוא רק מבקר, עוקץ וצועק עליו כל הזמן בלי חמלה. בחיים לא הייתי מאמינה שכך ייראו חיי הנישואין שלי, קל וחומר בהריון... איזה עצוב. התחלנו ייעוץ זוגי לפני הקורונה ואז הפסקנו אבל לא כל כך עזר.. העצבים שלו לא נרגעו. מי היה מאמין שהוא איש כל כך קשה. איך אני לא מצליחה להסתדר איתו? תמיד הסתדרתי עם כולם. ואיך בכלל מתחילים לשתף את הקרובים אליי על מה שעובר עליי? ההריון לא עוזר במשוואה. לא יודעת מה לעשות. בהריון הראשון עברתי הפלה... מפחדת למצוא את עצמי אם חד הורית לבד ולהתחיל הכל מאפס 😢😢
זוגיותזוגיות
💬14 תגובות👍1 לייקים

תגובות (14)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 במאי 2020 בשעה 10:05
זה קורה להרבה, את לא לבד בזה, עדיף להתגרש מאשר לסבול כל החיים, גם אם זה יראה לא טוב בפני המשפחה. קודם את והחיים שלך ואחכ כל השאר. יש לי שאלה, כמה זמן יצאתם לפני שהתחתנתם? איך זה קרה שפתאום הוא השתנה אחרי החתונה?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 במאי 2020 בשעה 10:21
יצאנו כמעט שנתיים עד החתונה... הוא תמיד היה פדנט ולחוץ ואוהב שליטה במידה מסוימת, אבל גם בחור חם ודואג, גם היום הוא כזה אבל מעולם לא היתה לו אמפטיה לאחר, רגישות מי יודע מה לאחר, הוא הבחור שתמיד כולם אוהבים בחבר׳ה והוא גם בתכלס בסוף עושה ונותן לי את מה שאני רוצה אבל הוא אדם מורכב, מופנם מאוד, עצבני, לא רגוע, כל דבר מקפיץ אותו, עולה מאפס למאה בשניות... בדיוק הפוך ממני. זה משרה אווירה לא נעימה בבית, זה פוגע ומעליב אותי מאוד. אולי מישהי אחרת היתה יכולה להסתדר עם זה אבל עבורי זה מתחיל להיות הקו האדום. אני מניחה שזה חוסר חינוך שהוא קיבל בבית, הוא לא חווה משפחה נורמלית לדעתי ואבא שעזב אחרי הרבה שנות נישואין לאמא. אני מניחה שהוא פשוט התרגל אולי לחיי הנישואין ואולי התחיל לקחת אותי מובן מאליו... אם אני מחזירה בצעקות ותקיפות הוא רק עוד יותר מתעצבן. אני לא מזהה אותו לפעמים... אני תחילת שבוע 13 ... מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. איך אני אביא איתו תינוק?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 במאי 2020 בשעה 10:30
היתה התדרדרות ? קרה משהו מיוחד שהוא פתאום הפך את עצמו ? מה הוא מרגיש לגבי המצב בבית ? הוא מודע להתדרדרות היחסים ? הוא מודע לזה שאת שוקלת לעזוב ??
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 במאי 2020 בשעה 16:13
לא יודעת מה לומר,חיבוק מרחוק

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

סיפור הלידה שלי- ארווווווךךךך ביום שלישי שעבר בשעה 8:00, שבוע 41 פלוס 1 הגעתי לביקורת שגרתית בבית חולים, בדקו אותי ואמרו שאני לא בתנאי לידה בכללללל, צוואר אחורי וארוך ואין פתיחה, אבל בגלל מיעוט במי השפיר ממליצים לי על זירוז.. אני, שכל כך פחדתי מזירוז ודי הייתי נעולה על לא לקחת זירוז נכנסתי להלם ואמרתי להם שאתייעץ, אחרי התייעצות עם גורמים רלוונטיים, בשעה 12:30 החלטתי לקחת את הזירוז (פרופס), הכניסו לי אותו ב13:00 והעלו אותי למחלקה.. בשעה 1:00 בלילה (12 שעות אחרי שהכניסו) התחילו לי צירים סבירים אבל מציקים, בשעה 2:30 הגיעה רופאה ובדקה אותי, אמרה שאין פתיחה, הצוואר עוד אחורי אבל היא מרגישה אותו ולדעתה עד הבוקר זה כבר יתפתח. כאובה ומתוסכלת כבר.. מנסה לחזור לישון אך ללא הצלחה! בשעה 8:30 ביקור רופאים, אני כבר ממש כאובה, בודקים אותי ויש פתיחה של 1.5 והצוואר מתקצר.. אני בזמן הזה עובדת על נשימות ומקפצת על כדור פיזיו שמאוד עוזר לי.. בשעה 12:00 אני כבר ממש ממש בוכה מכאבים וקוראים לרופא, הוא בודק ואומר שעדיין אין התקדמות, אותה פתיחה ובגלל שאני מאוד כאובה וכבר עבר הרבה זמן, הוא ממליץ להוריד אותי לחדר לידה לזירוז פיטוצין, אני בוכה ומפחדת נורא, אבל... לא באחריותי. יורדים לחדר לידה בשעה 14:00 ומחליטים על אפידורל ופיטוצין, אבל המרדים היה עסוק והיו לפניי עוד 4 נשים שרצו אפידורל, אז חיכיתי למרדים...... צורחת מכאבים, כבר עייפה כי לא ישנתי מלא שעות (אמא שלי אמרה שהייתי נראית כמו חיה פצועה), מפה לשם, המרדים הגיע רק ב18:00!!!! ומהכנסת האפידורל, אני ישנתי כמו תינוק! בשעה 19:30 בדקו אותי והייתי עם אותה פתיחה, בשעה 21:45 בדקו שוב, הפתיחה הייתה 3 ובשעה 1:30 הייתה פתיחה 9!!! ותוך 5 דקות פתיחה מלאה!! ובשעה 2:55 נולדה לנו ביתנו הבכורה! סוף מתוק ללידה מאתגרת מאוד!!
הריון ולידההריון ולידה
💬7 תגובות