מעניין אותי איך הייתן מגיבות למשפט הזה בעלי בנאדם חופר. אבל ממש ממש ממש. יכול מהבוקר עד הלילה לצפות ממני לשבת לידו ולהקשיב לכל מה שהוא למד/ראה/חשב בלי טיפת הבנה שיש לי עוד דברים לעשות או שלפעמים אין לי סבלנות וזה לא תמיד מעניין אותי.. כל מי שמכיר אותו יודע שהוא חופר ברמות אחרות ולא מבינים איך אני שורדת. מפה לשם, אתמול הוא דיבר ודיבר ודיבר ואיזשהו שלב הבת שלי ביקשה ממני משהו אז תוך כדי הקשבה אליו הבאתי לה מה שהיא רצתה. הוא מיד חטף עצבים והתחיל להגיד משפטים לא יפים.. השיא מבחינתי היה "עזבי אי אפשר לדבר איתך. אני אחפש לי כוס של נשים אחרות לדבר איתן. לא רוצה לדבר עם גברים.. צריך לדבר רק עם כוס של נשים". הייתי בהלם. כל כך נפגעתי מהמשפט הזה שפשוט הלכתי עם הילדה לחדר ולא הגבתי לזה. אחר כך שהוא בא להתנצל בקושי הצלחתי להגיב לו. מבחינתו הוא לא אמר משהו כזה גרוע וזה גם בכלל קרה באשמתי. כמובן שזה לא משהו חד פעמי אבל אני מדברת עכשיו ספציפית על המשפט הזה.. איך הייתן מגיבות? הוא טוען שאני סתם האישה הכי רגישה ומגזימה בעולם ואי אפשר לדבר איתי כי אני ישר נפגעת. והקטע שלא עשיתי כלוםםםם! אפילו לא כעסתי או רבתי איתו על המשפט הזה.. ועדיין מבחינתו אני מגזימה:/ מרגישה שאני נשברת לאט לאט מהיחס הזה