נראה לי שאני אמא לא טובה יש לי מחשבות כאלה שתמיד בראש שלי אבל לאחרונה זה ממש מעיק. הרבה לפני שהבאתי את הילד שלי הרגשתי שאני לא אהיה אמא טובה, כי יש לי אופי בעייתי, אני עפיפון מבולגנת ממש לא בלבוסטה ואני גם לא פעילה כזאת. אני בחורה שמאוד אוהבת להסתגר ושונאת שונאת להתערבב בחוץ עם אנשים. ופעילויות חברתיות וטיולים זה עונש בשבילי. שלא תחשבו שיש לי בעיות חברתיות, להיפך אני מאסטרית בתקשורת חברתית והייתי תמיד ״מלכת הכיתה״ ככה שאני לא איזה מוזרה, פשוט מאוד רגישה וקצת מופנמת והעולם החיצון מציף אותי אני צריכה שקט. ועכשיו יש לי ילד מהמם בן שנתיים ואני מרגישה שאני לא יכולה להעניק לו ילדות נורמלית, אני רואה את חברות שלי מתרוצצות עם הילדים שלהם לקניון לגני שעשועים לפארקים לג׳ימבורי להפעלות. אני כל כך לא כזאתתתתת. אני גם ממש לא מתוקתקת מבחינת סדר יום וארגון ורחוקה אלף שנות אור מלהיות ה״האמא המושלמת״. אגב אני בת לאמא כזו ואמא שלי ממש השקיעה בנו וטיפחה אותנו ומרגישה שלי אין את המסוגלות להיות כזאת. ומפחדת שהילד שלי יהיה אומלל מזה או שלא יקבל את הטיפול הראוי לו. אוף.