נושא שחשבתי עליו אמהות יקרות. משו שיושב לי בראש כבר הרבה זמן. אני אחרי לידה ראשונה.. עברתי הרבה בשלושה חודשים אחרי הלידה.. אשפוזים ואכזבה מהחמה. בגדול מרגיש לי ממש שתקופת אחרי הלידה כל כך לא מדוברת. אני רואה אלפי קורסים של הכנה ללידה.. מליוני פוסטים על סיפורי לידה אבל מה אחר כך? כלום.. שקט. כל אחת מתמודדת את ההתמודדות שלה והקשיים שלה. והאמת שיש גם תחושה של " כולן עברו את זה אז גם את". ברור לי שאישה היא חזקה ויכולה להתמודד עם הכל אבל יש כל כך הרבה חוויות מורכבות.. לא פחות מהלידה וההריון והמעבר מלהיות אישה ללא ילדים לאישה עם ילדים שבאמת אולי זאת רק אני אבל פשוט כולם מטאטים את זה מתחת לשטיח. מה אתן חושבות?
אמהותאמהות
💬8 תגובות👍2 לייקים

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 במאי 2020 בשעה 18:37
את צודקת! אני חטפתי את שוק חיי בילדה הראשונה. הייתי רגילה להיות עצמאית, לצאת מתי שרוצה, ופתאום יצור קטן שמנהל אותי.. וזה היה עוד בחורף ממש קשוח. לא יכולתי אפילו לצאת איתה מהבית. גם לי היתה הרגשה כזאת שבהריון כולם עטפו אותי ודאגו לי ופתאום אחרי הלידה נשארתי להתמודד לבד (כמובן שבעלי תמיד היה שם בשבילי ותמך אבל עדיין..)
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 במאי 2020 בשעה 18:38
באמת הזוי שיש אחות ליווי הריון, קורס הכנה ללידה, יועצות הנקה, אבל אין שום דבר שמכין אמא טריה לשגרה החדשה🤷🏻‍♀ כל כך מסכימה על מה שרשמת.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 במאי 2020 בשעה 18:47
וואו הוצאת לי את המילים מהפה.. אני לא יודעת אם זה המצב (קורונה) או שלא אבל היה לי כלכך קשה אחרי לידה.. ילדתי לפני שבועיים והרגשתי שאני לא מוצאת את עצמי. אני כולי נתקפתי חרדה איך לעזאזל הבאתי על עצמי אחריות כלכך גדולה, למה עשיתי לעצמי את זה? איל עכשיו אצליח לבטל את עצמי בשביל ייצור כלכך קטן מבלי לכעוס ולהיות מתוסכלת? ואני יכולה לומר לך שאם לא אמא שלי (שהיא פסיכולוגית במקרה) לא הייתי מצליחה לצאת מזה ואולי גם הייתי נכנסת לדיכאון.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי12 במאי 2020 בשעה 18:48
וזה לא חלילה שאני לא אוהבת את הבת שלי כן?! אני מתה עליה היא החיים שלי והאושר שלי.. אבל המעבר המאוד דרמטי הזה הוא ממוטט אם לא יודעים איך לטפל ולהתייחס אליו

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך