פערים בגישה בינינו בהריון שני והתחלתי עבודה חדשה בחברה גדולה שנחשבת למקום מאוד טוב לעבוד בו אבל התנאים שלי לא משהו בכלל.. משרת אם במשכורת מינימום. אני שוקלת לא להמשיך שם אחרי הלידה כי את התפקיד אני לא ממש אוהבת וזה לא במקצוע שלי אלא פשוט משהו שמצאתי כמשרת אם. לפי חישוב שעשינו אם נשים את שני הילדים בגן נפסיד כל חודש מעל 1500 שקל כי המשכורת שלי תהיה יותר נמוכה מהתשלום לגן. בעלי טוען שאני צריכה להמשיך לעבוד שם אפילו שנפסיד. הגדול יהיה בן שנתיים כשאסיים את החופשת לידה, ז"א ששנה שלמה נפסיק מלא כסף וזה יגיע בערך ל20 אלף הפסדר. הוא טוען שמה שארוויח מהטווח הרחוק מהמקום הזה במידה ואתקדם שם ואשאר שנים (מה שבכלל לא בטוח שיקרה) ההפסד הזמני הזה ישתלם לנו. הבעיה שאנחנו לא באמת מצליחים להגיע להבנה בנושא. אין לי בעיה עם כל הקושי להישאר בבית עם רק אחד או עם שניהם כמה שצריך, לא מחפשת להגשים את עצמי מבחינת קריירה בטח שלא בתחום שנמצאת בו כרגע ככה שמהבחינה הזאת זה לא רלוונטי. בהרגשה שלי כופים כלי להישאר במקום שלא ממש טוב לי בו ומבחינתו אני מפילה את הנטל עליו. איך מגשרים על הפער הזה?
זוגיותזוגיות
💬21 תגובות

תגובות (21)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 במאי 2020 בשעה 04:49
אין לי עצות לתת.. רק לשלוח לך חיבוק כי גם אני מתמודדת בדיוק עם אותם הפערים בגישה.. מבחינת בעלי עבודה זה ערך עליון והחיים עצמם ומבחינתי אני קמה בכל בוקר למקום שאני סובלת בו ולא רואה שום סיבה להישאר בו.. ואז גם מתחילים הויכוחים של ״להפיל את הנטל עליו..״ מקווה שבסוף נצליח אני ואת להגיע לעמק השווה איתם.. בהצלחה ❤️
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 במאי 2020 בשעה 04:56
לא פשוט.. מצד אחד אנחנו זוג שלא רב על שטויות וגם כשרבים זה אף פעם לא על כסף פשוט מרגיש לי שלא רואים את הסבל שלי. מנסה למצוא פיתרון להכנסה מהבית ככה שאוכל לשלב אבל לא מוצאת משהו נורמלי. אומר לי שאם אמצא משהו הגיןני הוא יתמוך בי אבל זה משפט של תתמודדי עם זה לבד אין לי זמן לחשוב על החלומות שלך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 במאי 2020 בשעה 06:32
אצלנו כל אחד מחליט על עצמו מבחינת הקריירה. ברור שזה משפיע אחד על השני, אבל אני לא אכריח את הבן זוג שלי להיות במקום שלא טוב לו. אם את מרגישה שכופים עלייך, אז כנראה שאת לא באמת רוצה להישאר שם. למה לא לחפש מקום אחר?
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי11 במאי 2020 בשעה 06:59
אין אופציה.. גם השוק במצב לא משהו גם למצוא משרת אם כשאני בשבוע 18 זה על גבול הבלתי אפשרי. זאת עבודה שלקחתי כי פשוט זה היה קיים.. עזבתי את המקצוע שלי ואת התחום שאני אוהבת כי זה לא מתאים למשרת אם. הוא בראש שלו אומר שיש דברים שצריך לעשות אז עושים ולא מפריע לו.. הוא נמצא בתחום שלו והוא מכוון להתקדם שם, מתארת לעצמי שבגלל זה יותר קל לו, לי אין כוונה להישאר בטווח הארוך אבל כרגע לעזוב זה לא ממש אופציה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך