שבוע 31 ידוע למישהי אם מותר כדורים לצינון??

פוסט פריקה אני לא יודעת מאיפה להתחיל.. היה לי ערב שהתחיל נחמד ןהפך מזעזע ואז התגמד המצב.. בקיצור או אולי באריכות לבנזוג שלי חמישה ילדים מאישה ראשונה שכל פעם מחליטה מחדש לזרוק אותם . "לא יכולה עליהם לא רוצה אותם" הפעם זרקה רק א ה4 הגדולים הקטן השאירה אצלה. עכשיו תגידו לי הסדרי ראיה וכו' אין עדין כי הם עוד בתהליך גירושין. בקיצור החלטנו שניגשים בנתיים לבית דין כדי לבקש משמורת זמנית עד להחלטת בית משפט. ה4 שאצלי זה 2 בנות שכבר נערות ו2 בנים ביסודי. מחר יש לבנות טיול ויצאתי איתן בערב להביא חטיפים ולחם מהמאפיה. במאפיה ראו את בנדודה שלהן הגדולה התחילה לקלל אותו והשניה התחילה לשחק יעני היא שונאת אותי, כדי להראות לבנדודה שלה תראה אני אוהבת אתכם ואמא שלי. (ניפגעתי אבל לא הראתי לה) כל זה אחרי שאני לא מחסירה מהם כלום וקונה על חשבוני עבורם. אין לי מושג איך לגשת לבנזוג שלי בנושא כי גם ככה יצא על הבנות על המקרה במאפיה ומצד שני לא יצא לי לספר לו שמיפגעתי ממשהו שאולי באמת פעוט.. אני יושבת עם עצמי וחושבת איפה טעיתי מה עשיתי לא בסדר??!! יצאתי איתן והיא התנצלה אבל אמרתי לה שזה לא הדרך והיא ניפגעה ממני וזרקה על הכביש את השקית של החטיפים(עוד יותר פגעה בי והרגשתי זלזול) האם אני הזויה?? תגידו לי אתן?? איך אני מתמודדת עם בנות לא שלי?? איך מחנכים בנות שאין להן טיפת חינוך מהאמא שלהן?? התחרפנתי ממש!!

התכווצויות בבטן תחתונה לאחר יחסים.. קשור? שבוע 13+4 פעם ראשונה שהייתי עם בעלי מאז גילוי ההריון ( מהלחץ לא עשינו כלום חח) ועכשיו התחיל לי לחצים.. קשור או שלא??

ערכי בטא שלום לכולן!! בתאריך 24.10 יצא לי בטא של 103 בתאריך 5.11 יצא לי בטא של 9740 נראה לי שזה עלה יותר מדי, מה אתן אומרות?

הפרשה+ תמונה היי בנות, שבוע 24+4 ...הייתי בשירותים, ניגבתי אחרי שתן...ויצאה ההפרשה הבאה. הפרשה מדאיגה?? יש ממה לפחד/להלחץ? אני לחוצה בטירוף!

תינוק בן 3 חודשים משתנה- פריקה היי בנות, עד עכשיו התינוקי שלי באמת היה מושלם מבחינת ללכת לישון.. כמובן שהוא עדיין ילד מהמם ואני מתה עליו... אבל אני פשוט מרגישה שהוא משתנה לי, נהיה צרחן לא קטן, יש לו חוסר רוגע במיוחד לפני השינה שזה עד עכשיו היה לי ברור ומובן אבל עכשיו גם בשעות הצהריים קשה לו להרדם לבד. עד לא מזמן הייתי שמה אותו בעריסה והוא היה נרדם פשוט לבד.. עכשיו הוא תא נרגע עד שמרימים אותו ומרדימים אותו ואז כשאני רוצה שוב להניח אותו הוא מתחיל שוב לצרוח.. כבר לא יודעת מה לעשות.. מרגישה שאין לי זמן לכלום ועוד אני גם שואבת בלעדית אז עכשיו עם כל הבכי בכלל אין לי זמן. בעלי יוצא בשעות הבוקר וחוזר רק ב7-8 בערב וגם כשהוא מנסה להרגיע אותו כדי שיהיה לי רגע זמן לאכול/ לשאוב הוא מאבד סבלנות מאוד מהר, אז אני כבר מעדיפה לעשות את הכל לבד.. עזבו את זה שלפעמים הוא עושה לי פרצופים על זה שאני כל הזמן עייפה ובגלל זה אנחנו לא שוכבים (אני מתה מעייפות וגם בכלל אין לי חשק לשכב איתו).. ועוד פרצופים על זה שאני מבקשת ממנו להאכיל אותו ב12 בלילה כי אני כבר ממוטטת כי כביכול הוא לומד וגם עובד אז הוא גם עייף כמוני.. לפעמים הוא גם מתבאס שבגללי הוא לא הולך לחד"כ- כאילט בנאדם אנע כל היום קבורה בבית בקושי נושמת ועוד יש לך תלונות.. הוא לפחות מתאוורר קצת, מתלבש, רואה אנשים , עושה קצת דברים מעבר להאכיל, לשאוב ולחתל.. בקיצור הייתי צריכה לפרוק.. אני יודעת שזאת רק תקופה ושהכל יעבור ובסוף נצחק על זה אבל באמת שכרגע יש עליי