גזים מה הבאתן לגזים ועזר ממש? אוכלת סימילאק קומפורט
אמהותאמהות
💬2 תגובות

תגובות (2)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 במאי 2020 בשעה 15:41
ביוגאיה כל בוקר בשעה קבועה וסימיקול ברגעי התקף בערבים אבל כמעט וכבר אין צורך בסימיקול .
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי5 במאי 2020 בשעה 15:43
סימיקול ארוחה כן ארוחה לא וביוגאיה בשעה קבועה

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אז אחרי שנתיים מהלידה של הבכור שלי, ובעקבות כמה פוסטים שראיתי לאחרונה, אני חושבת שכדאי וצריך להעלוץ את המודעות למה שקרה לי וקורה לעוד הרבה נשים. *שארית שילייה* אז ככה, שבןע אחרי הלידה, ממש, ביום של הברית. קבענו לקידוש אצל חמתי. אני ובעלי הצארגנו והכול, יצאנו מהבית. בדרך אני אומרת לבעלי רגע התלכלכתי אני שנייה חוזרת הביתה להחליף פד. חזרנו הביתה פתאום נהרות של דם נהרותת. ממש כמויות הזויות של דם, כמה שארשום פה זה אפילו לא יעזור לי להתחיל לתאר את מה שקרה לי באמבטיה. אני ןבעלי נלחצנו ממשש!! הוא רץ לקרוא לאמא שלי היא ניקתה לי את האמבטיה ולקחה את הילד אלייה. ואנחנו טסנו לבית חולים (שתבינו שזה הייה שישי בערב ואנחנו נסענו ללניאדו שזה בית חולים חרדי) לא הפסקתי לבכות את החיים שלי ממש הייתי בטראומה. הגענו לביהח, בעלי לקח אותי בכסא גלגלים למיון מרוב שלא הפסקתי לדמם כמויות לא יכלתי בכלל לעמוד. רופא בדק אותי, החליט על ציטוטק לכיווץ הרחם. לא עזר והמשיכו הדימומים. החליט על ציטוטק דרך הוריד. לא עזר והמשיכו הדימומים בכמות מחרידה. הרופא אמר טוב, ניסיון אחרון והחליט על זריקה בטוסיק (כאב של החיים ודמעות שאת הכינרת יכלתי למלא). חושבת שעזר ? ממש לא ! ועדיין מדממת המון. כבר נהייה לי קפוא , איבדתי המון דם. מביאים לי שמיכות ואני בסטרס והגוף שלי בסטרס. הרופא כבר לא ידע מה לעשות.. התייעץ עם הרופא המנהל של המיון והם החליטו על גרידה. הם הסבירו לי או יותר נכון ניסו להסביר לי על הסכנות הכרוכות בגרידה לאחר לידה שהרחם עוד גדול ואפילו אני לא זוכרת מה אמרו לי שם וכמובן שהסכמתי, לא שהייתה לי ברירה אחרת .. נכנסתי לניתוח, בעלי בלחץ אימים בחוץ מתפלל שהכול יהייה בסדר. יצאתי מהניתוח לחדר התאוששות. ברוך השם נגמר. סתם. לא באמת. שם התחלתי לפרכס. משם העבירו אותי למחלקה, ובמחלקה התקשרו לרופאים כדי שיבואו לבדוק אותי. שישי בלילה, אף רופא לא זמין , אין רופאים בבית חולים. לא מצליחים להשיג.. ואני ? אני ממשיכה לפרכס. אני לא ממש בהכרה אני חצי ערה חצי עדיין רדומה מההרדמה של הניתוח. עד שהגיעה רופאה אחת. שאלה אותמ איך קוראים לי עניתי לה. ואמרה שהכול בסדר ושאני עושה הצגות. אני אפילו לא הגבתי על זה כי הייתי חצי בהרדמה , בעלי התחיל להתחרפן עליהם שם. הרים להם את כל המחלקה, אישתי עוד רגע מתה ואתם אומרים שהיא עושה הצגות. בקיצור בסוף, נוירולוגית הגיעה. אמרה שבנתיים זה בסדר וכנראה כתוצאה מכמות כפולה מהמותר של ציטןטק. הכול נרגע אחרי כמה זמן. כבר הייה בוקר. את בעלי שלחתי הביתה ואני הלכתי לישון. וזהו, בעיקרון אני כרגע חייה חח ומרגישה חובה להעביר את זה לנשים שמתייעצות כאן על דימומים אחרי לידה. אני מבקשת מכן, אם יש משהו שטיפה לא נראה לכן- לכו ליבדוק, אל תהססו. עדיף שתלכו סתם, מאשר שיקרה לכן מה שקרה לי. ❤
הריון ולידההריון ולידה
💬38 תגובות👍27 לייקים