אני שונאת את חמותי! אני פשוט שונאת אותה, היא משקרת בלי למצמץ כדי להוציא אותי רעה. בשבת היא אמרה לי לקנות לילדה בגדים אז אמרתי לה שאני לא אקנה לה כי דודה שלי ואמא שלי קונות לה ואני לא אבזבז כסף על בגדים שאני יכולה לבקש מאנשים אחרים. ואס היה בנינו פיצוץ במוצ'ש, והיא צעקה עלי. כשחמי דיבר עם בעלי על זה הוא אמר שהיא נפגעה מכך שאמרתי לה לא לקנות לילדה בגדים! עכשיו בחיים לא אמרתי לא לקנות לילדה בגדים וכל בגד שהיא קנתה הלבשתי לילדה! אבל היא בכל זאת אמרה שאמרתי שאני לא רוצה שהיא תקנה בכלל. היא חפרה לי כל השבת על זה ש*אני* אקנה בגדים לילדה. ובכל זאת בעלי מעדיף להאמין לאמא שלו ולחשוב שבגלל חוסר ריכוז אז לא שמעתי טוב, שאני מזכירה לכן שהיא חפרה לי כל השבת שאני אקנה לילדה בגדים! וזה לא פעם ראשונה שהיא משקרת. היא אמרה לי מיד אחרי לידה שהתרחבתי ואמרתי לבעלי שמאוד נפגעתי ממנה והיא בתגובה אמרה שהיא בחיים לא אמרה את זה! היא גם רוצה להכנס לקשר שלי ושל בעלי והוא גם מרגיש את זה. אין לי כוח אליה כבר, נמאס לי ממנה. והגעתי למצב שאני שונאת אותה!