הייתי מחכה עד שהוא נרגע .. ואז יושבת איתו ומתחילה לדבר לאט לאט , מסבירה למה זה קרה ובאה אליו בגישה שלו ואל תתני לו להרגיש שהוא טועה , תתחילי לאט לאט תבקשי שיהיה לך זמן לדבר ואז שהוא ידבר או ההפך ..

קודם כל נרגעים ברגע של עצבים לא מגיעים לשום מקום... תשבו במוצאי שבת על כוס נס קפה (תכיני לו את) וברוגע לדבר על הנושא... לא להגיע במגננה אחרת שוב תגיעו לאותה נקודה אין צודק או צודקת אל תתני לאגו להוביל אותך

לפעמים אין לי כבר כח לחשוב על מה ולמה בתכלס בעלי התכוון ואני מבינה שיש לו כוונות טובות אבל מה הבעיה שלו פעעם אחת להגיד אוקי צודקת אני מצטער. במקום שכל פעם אני יבליג ויבליג ולהזכיר לעצמי להיות חכמה ולא לענות ולהמשיך ולשכוח ולמה זה יעזור לי לענות לו למה הוא לא יכול להיות חכם פעם אחת

זה היה כל כך שטותי הוא אמר שהוא קם 9 וחצי כשהוא קם באמת 11 אז אמרתי לו בציניות למה לא קמת ב 6 בבוקר וטיפלת בילד איתי ביחד ומשם הכל התגלגל... מאז הקורונה כמעט כל לילה הוא ער עד 3-4 בבוקר ואני עצבנית עליו שאם הוא כבר ער כשילד מתעורר לבקבוק שהוא יתן לו למה אני צריכה לקום באמצע השינה כשהוא ער והוא אומר שהוא לא יכול להרדים אותו אז אמרתי לו שהוא לא רוצה להרשים ואם הוא רוצה יפה מאוד הוא מרדים במקום זה אני קמה כמו תתלה והוא מתעצבן ואומר לי לא לדבר איתו עכשיו ורק שמעתי את המשפט הזה בפעם המיליון קפץ לי הפיוז אין לי עצבים לעוד פעם לא לדבר איתו עכשיו אין אף פעם זמן טוב לדבר איתי על דברים שמעצבנים אותו ולא הסכמתי ולא שתקתי והמשכתי