מקנאה ודואגת אוף אני מרגישה אמא רעה לא יודעת אני עוקבת אחרי בנות באינסטגרם שילדו בערך בזמן שלי הילדים שלהם זוחלים חלק אפילו יושבים בגיל חצי שנה . והבן שלי היה מתהפך בגיל חודשיים מאז לא מתהפך בכלל . כן נמצא הרבה זמן על הבטן ומשחק עם צעצועים אבל ממש לא זוחל ומתהפך עושה רק חצי סיבוב לבד. אני לא יכולה זה מציק לי ממש מה אפשר לעשות

מישהי יודעת אם מותר הקרם הזה לשימוש בהריון ?

היי חייבת לשתף , אני בשבוע 12 וכבר מאתמול אני לא מפסיקה לבכות ברמות מטורפות במיוחד שאני עוברת תקופה לא קלה עם הבן זוג שליי שעושה לי חיים קשים ולא מבין אותי בכלום ורק חושב על עצמו רב איתי על שטויות מתווכח איתי על כלום כבר אין לי כוחות קשה לי מאוד לא מאחלת לאף אחת את החווית הריון הזאת כמו שלי יותר מזה יש לו ילדה מזוגיות קודמת בת 4 והוא נותן לה את כל הצומת לב אני מעריכה אתזה מאוד אבל הוא לפעמים שם אותי בעדיפות אחרונה אני עובדת ומתחזקת את הדירה והוא אומר שהוא חוסך בשבילנו ואני לא רואה חיסכון מה שאני יודעת שהוא משלם לה מזונות גבוהה ממה שצריך וקשה לי מאוד אין לי תמיכה קשהההה לי מאווווד

היי , יש כאן מישהי עם סוג דם שלילי שנאלצה לבצע חיסון כולשהו ?

#יום_אחד יום אחד, בעוד לא הרבה שנים, נשב בבית. יהיה שקט. יהיה לנו זמן לישון עד מאוחר, לדבר, לריב, לקרוא ספר, לרוץ בפארק. הם לא ישתוללו ויקפצו הם לא יבלגנו את הכריות על הספה הם לא יבקשו אקטימל תות-בננה הם לא יריבו מי קיבל יותר קורנפלקס הם לא יבקשו רשות לצפות בבוב ספוג, הם לא יצחקו צחוק מתגלגל מקיר לקיר. קאט. הם כן ישתוללו ויקפצו בנג'י בדרום אמריקה או יבלגנו כריות באיזה גסט-האוס בהודו אולי הם ישתו שייק תות-בננה בתאילנד אולי יריבו מי קיבל יותר כסף בעבודה. הם ילכו לבד לקולנוע מבלי להתייעץ אתנו איזה סרט כדאי לראות כי הם יבינו הרבה יותר מאתנו, הם יצחקו מקיר לקיר עם החברַה שלהם והחבר'ה. ואנחנו נתגעגע. נתגעגע לרעש ולמריבות ולצחוק ולבכי ולבלגן. נתגעגע לתלתלי הזהב על המיטות, לטיפות הפיפי על האסלה, לקול המתוק שמעיר אותנו באמצע הלילה ואומר: "אני צ-מא!" נתגעגע למישהו שזקוק לנו כמו אוויר לנשימה. קוראים לזה חיים. ואתה יודע מה? המיילים, הווטסאפ ושינה עד מאוחר כבר פחות יעניינו אותנו. נשב ונחכה ונסתכל על הדלת וניזכר איך רק לפני שנייה ומצמוץ הם היו כאן, ואיך חשבנו שזה מעייף לגדל אותם, ומסתבר שמה שבעצם מעייף ומרוקן זה לא לעשות את זה יותר. קאט. בעוד לא המון שנים כל מה שנרצה זה שאחד מהם ייכנס ונוכל לנשנש אותו בחיבוקים ונשיקות כמו פעם. הם ייחלצו מהחיבוק בנימוס וירוצו לסידורים שלהם, כי גם הם יהיו אנשים עסוקים כמונו שממהרים לאור הפלורסנטים. בעוד לא הרבה שנים כל מה שנייחל לו זה מגע של חיים מהילדים והילדות שלהם, קפיצות על הספה, מריבות וויכוחים מי קיבל יותר קורנפלקס, סרטים מצוירים, חול בתוך הנעליים וכתמים על הרצפה הנקייה מדי שלנו. תסתכל על התמונה שלהם ותגיד לי מה חשוב בחיים מה נזכור בסוף, מי נוגע בנו מי מכניס איזה קול של תמימות וצובע לנו את מה שהאפיר מבפנים ומבחוץ 🌸 אז תפסיקו לקטר כמה קשה ומסורבל לכן הילדים כמו עצם בגרון תהנו תהנו תהנו ⁦♥️⁩

יש סיבה לדאוג מריבוי תנועות? שבוע 38 ויש לי מסיבה בבטן