סוף סוף השעה הזאת ביום... שהילדים מקולחים, מסורקים, בפיג'מה נקיה, שבעים אחרי ארוחת ערב מדושנה, שוכבים במיטות הנקיות שלהם מתחת לפוך החמים ובעיקר- ישנים!! ואני עם חיוך מסופק ובאפיסת כוחות יוצאת מהחדר שלהם... לתוך סלון מבולגן במלא צעצועים, המטבח נראה כמו טרור, הכלים על גדותיהם ואני מכוסה בסימני טושים, רטובה ופן שנהרס מהילד שהשפריץ, ונראית כמו הצרות של סבתא שלי בקיצור..... ואומרים שזה הזמן לנוח עאלק :) ועדיין הם אהבת חיי!