כן הוא עובד

אני חושבת שבשנה הראשונה שהילד מגיע ישנה חלוקת תפקידים טבעית כזו..כל אחד תופס לו את הדברים שבאים לו יותר בקלות..גם בעלי לא קם בלילה והילד בן 1.7..אבל משתלט על טיולים, מחליף לו הרבה, מקלח אותו..משחק איתו..זה הדברים שלו..אני מאמינה בזה מאוד..תדאגי שבעלך יקח דברים אחרים ויתן לך את החצי שעה מקלחת לעצמך, או סתם קפה במרפסת בזמן שהוא עושה דברים עם הקטני...אין טעם ששניכם תקומו בלילה, זה סתם גורם לשניכם לעייפות יתר וחוסר סבלנות.. וגם את צריכה להבין שהוא עובד כל היום..גם זה קשה..זה לא שהוא נח..ברגע שמתחילים להבין ולראות את הקושי של הצד השני יותר קל לגשר על הפערים ויותר סלחניים..

בעיקרון מרגישה שאני צריכה אותו בבית היינו שבועיים אצל אמא שלי הוא התעקש לחזור הביתה ולא להשאר שם, ואז חזר לעבודה אני חסרת בטחון עם הילד לא מרגישה בטוחה בכלל בנוסף להכל מרגישה במצב נפשי מהלידה על הפנים פשוט קשה לי לא דמיינתי את הסיטואציה של הילד כה מאתגרת לא הכנתי את עצמי לזה בכלל

הוא ממש מבין ומשתדל אבל זה כאילו לא מספיק לי אני ממשיכה לחפש מה לא בסדר.. לא מצליחה לשנות את זה בי כי בסופו של דבר הוא כן מעורב כל מחליף לו כן מקלח ואפילו אומר לי לשאוב שהוא יביא לו