ירידה במשקל אני שבוע 8 ועד עכשיו ירדתי 3 קילו לא מצליחה לאכול כלום בחילות הורגות אותי ואני מפחד מנזק לעובר אבל באמת שקשה לי לאכול מה עושים

חרדות היי בנות אני שבוע 26 והריון שני ומשום מה נהייה לי לאחרונה המון חרדות זה בא והולך אני לוקחת רסקיו טיפות להרגעה לא כל הזמן רק שממש יש לי את החרדה עצמה הרסקיו הכי בטוח מבחינת ההריון כי הוא טבעי יש עוד משהו שאתן יכולות להמליץ לי לעשות שירגיע את החרדות

כאבים נוראים!! זה אמור להיות ככה שכוב מאוד בבטן למעלה ובצדדים? שהבטן מתקשה גם מאוד? אני לא יכולה לתפקד!!

בדיקת הריון של לייף פלוס הבדיקה שמזהה את רמת ההורמון, האם היא אמינה ? מישהי עשתה אותה בנוסף לבדיקת דם כדי לאמת את רמת הבטא? אשמח לדעת כדי לא לקנות סתם...🙏

שינה שבוע 35 מותר לישון על הבטן או שמסוכן

הורים, חמה וחם - נקודה למחשבה היוש, לאחרונה ובכלל אני רואה המון הודעות ושומעת על המון בנות עם קשיים כאלה ואחרים סביב נושא המשפחות, התמודדות עם הערות וכו'. בדרך כלל התגובה הרווחת שנשמעת היא נגד ההורים \ חמה ואני רוצה להציע לכן משהו מכל הלב: 1. שחררו 2. תהיו במקומם. ואני אסביר: ההורים שלנו ושל הבעל גידלו אותנו מאוד יפה. נכון, בצורה שונה, נכון, בתקופה אולי קלה יותר, נכון יש להם המון המלצות ונכון, הם אומרים שאנחנו היסטריים והאובר מידע ברשת גורם לנו לגדל ילד ממאמרים ופחות תחושות. הכל טוב. מותר לנו להסכים ומותר שלא אבל זכרו תמיד שאם יש לכן הורים וחמות שמוכנים לשמור על הילד שלכם, אתם והוא רק זכיתם. אל "תלמדו" אותם להרתיח להם מים בבקבוק ולתת אוכל פושר, אל "תזכירו" להם להחליף לו חיתול ואל תלמדו אותם איך להרדים תינוק. נכון, רוב הסיכויים שזה לא יהיה כמו שאתם עושים, ואולי הילד יבכה יותר, אבל היי! הוא במקום בטוח ואוהב, ובסוף? הוא ירדם, ישבע, ישחק ויהיה בטוח במחיצתם עד שתחזרו. התעלמו מכל הערה, זה יעשה לכם רק טוב במקום להתנגח בהם, קבלו זאת בחיוך ותגידו לעצמכם שתכף אתם הולכים. זכרו!!! ששום דבר, בדגש על שום דבר, לא יהרוס את הערכים, העקרונות והחינוך שאתם תקנו לילדכם. זה באחריות שלכם בלבד ולכם ההשפעה המיידית והכי חשובה. אל תלמדו אותם להיות הורים, זה מעליב, זה פוגע, זה לא לבטוח באדם הכי קרוב אליך. שחררו ואתן ותרגישו נהדר ולא פחות חשוב גם ההורים שלכן ושל בעלכן! לא יקרה דבר אם הילד יבכה קצת יותר עד שיבינו אותו, תנו להם להכיר אותו לבד ואל תתקשרו כל 10 דק כדי לדעת האם הוא בסדר - הוא בסדר!!! פרגנו קצת להורים ותגמישו את הגבולות. מגיע להם! ולא, אצלי לא הכל על מי מנוחות. למעשה, הבן שלי בן 10 חודשים קצת נרתע מחמתי, לדעתי היא מבהילה אותו בגישה. אבל אני שם תומכת בו, איתו, לפעמים נושכת שפתיים ולפעמים זורקת לה איזו הצעת ייעול כיצד נכון יותר כרגע לגשת אליו, אבל לא בקטע כועס או מעליב. היא בעצמה מבינה את המצב ולכן עדיין לא שמרה עליו לבדה, לעומת אמא שלי ששמרה עליו לבד בלי סוף. לוקח זמן אחד לכל אחד להבין וללמוד את הילד ואת הדרך לטפל בו אבל זו זכות ענקית שלא כולם זוכים בה. קבלו באהבה, בחיוך, ונסו למצוא את האיזון בין איפה אני יכולה לא להגיב ואיפה עובר הגבול. תהנו ושבוע טוב! :)