טקס שינה היי רונלי ובנות יקרות אשמח לעזרתכן הבת שלי בת כמעט חודשיים ואני מתקשה לעשות איתה סדר שינה מסודר.. אין שעה כל כך קבועה שהיא קמה זה נע בין 17.00 ל18.30 תלוי מתי נרדמה קודם לכן תמיד השינה שלה לפני תהיה שינה טובה של כ 3 לפעמים 4 שעות וכשהיא מתעוררת היא קמה רעבה וקצת בכיינית לא כמו ייתר ההשכמות שלה במהלך היום בגלל שהיא קמה רעבה אז קודם כל האוכל אחר כך אני ממתינה איתה קצת זמן בטרמפולינה ורק לאחר מכן המקלחת יש פעמים שנרדמת ישר ויש פעמים שלא .. שתהיה קצת יותר בכיינית ויקח זמן להרדים . איך במצב הזה הכי נכון לעשות טקס שינה ?
שינה והבנת התינוקשינה והבנת התינוק
💬1 תגובות

תגובות (1)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי23 באפריל 2020 בשעה 21:53
היי יקרה, בגיל הזה, חשוב מאד מיד עם ההתעוררות אחרי הצהריים מהשינה - מיד להאכיל ולהתחיל טקס שינה וללא זמן משחק. זמן הטרמפולינה מיותר, היא לא פנויה לגירויים ומשחק בזמן הזה, צריכה לחזור לישון כמה שיותר מהר בחזרה. בשעות האלה יש עייפות מצטברת מכל היום. ברגע שאנחנו יוצרים משך ערות ארוך בשעות האלה היא עוברת את סף העייפות ומופרש בגוף שלה אדרנלין ואז היא לא נרדמת, אי אפשר להירדם כשיש אדרנלין בדם, זה פיזיולוגי וזה מתסכל ולכן הבכי. קודם כל בלי זמן טרמפולינה ובדקי אם אמבטיה בזמן הזה לא מעייפת אותה מדי. היא מאד קטנה, לא חובה לחכות עם האמבטיה לשעות האלה, אפשר להקדים למשך היום ואז ממש מההתעוררות אחרי הצהריים להאכיל, לשמור על אוירה שקטה ורגועה בבית, טקס קצר ולהחזיר לישון

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

בטוחה שתזדהו התרגשתי, והעתקתי מפורום אחר ❤ אשה יולדת לב (תודה ל Mirit Rosenbaum על הכתיבה) אשה בהריון. היא מסתובבת ברחוב ואנשים מחייכים אליה. אשה יולדת. והיא מסתובבת עם הלב שלה מחוץ לגופה. ואנשים מעירים לה, "חם לו, ללב שלך", "הוא רעב, הלב שלך". והיא מחייכת בנימוס, בזמן שהיא רוצה לצעוק "זה הלב שלי, אתם לא מכירים אותו בכלל!". והיא שומעת מרופא הילדים שהלב שלה קטן מדי או גדול מדי או בוכה מדי ושהכל בגללה. היא מאכילה אותו יותר מדי, או מחזיקה אותו על הידיים יותר מדי, או מפנקת אותו יותר מדי, את הלב שלה! איך אפשר לפנק לב יותר מדי? אשה חוזרת לעבודה, והיא משאירה את ליבה, פועם מחוץ לחזה, בידיים של הגננת. היא משתתפת בישיבות ואוכלת עם קולגות ומנהלת שיחות חולין, וכל מה שהיא רוצה לעשות זה לצעוק לכולם "איך אתם לא רואים שאין לי לב?" ולרוץ לחבק אותו. אבל היא לא אומרת, כי היא כבר מכירה את התגובה: "תשחררי אותו". והיא מסיימת יום עמוס ורצה לאסוף את הלב שלה מהגן. והוא שמח לקראתה ובוכה מגעגוע, והיא איתו, כי הוא הלב שלה, והם מרגישים אותו הדבר. והיא רוצה לשאול אותו, את הלב שלה, איך עבר עליו היום, מה הוא למד היום, איזה טעמים חדשים הוא גילה, ואם העליבו אותו או שלא התייחסו אליו. אבל הלב שלה קטן כלכך, אז הוא רק נצמד אליה, כי הוא שלה והיא שלו. הלב לאט לאט יגדל. וכשהוא יקרא לה "אמא" בפעם הראשונה, היא תגלה שחלק קטן מהלב שלה חזר לפעום בבית החזה שלה. ובפעם הראשונה שהוא יתן לה נשיקה, היא תגלה שהחלק הזה גדל והתרחב, ושהוא יודע לפעום בחוזקה. וכשהוא ידע להגיד לה "אמא, אני אוהב אותך", היא תגלה שהלב בתוכה כבר כמעט חזר לגודלו המקורי. אבל רק כשהיא תנשק אותו נשיקת לילה טוב ותראה אותו ישן בבטחה, מכורבל וקטן, רק אז היא תרגיש שהלב שלה שלם.
אמהותאמהות
💬14 תגובות