שבוע 39+2 מיואשת ניסיתי מדרגות ,סקס, חריף ,עיסוי פטמות וכלום לא עוזררררר

אז גם אנחנו אחרי 😊 סיפור הלידה שלי 🤩 לאחר 8 חודשים פלוס יום הגיע הרגע 🙃 אולי קצת מוקדם אבל הכל זה משמיים ושנשמה צריכה לרדת זה יכול לקרות בכל רגע, בכל סטואציה ובכל צורה. זה סיפור לידה שלא חשבתי שאכתוב ובכלל אחווה, מה שחשוב אנחנו אחרי 😁 זה מתחיל ביום חמישי 14.1 השעה 06:50 - צריכה לקום להתארגן קצת על עצמי ולהכנס למשמרת לעוד יום עבודה.. כבר מהשעה הזאת התחלתי להרגיש התכווצויות לא נוחות בכל סיבוב האגן, חייבת קצת להפעיל את הגוף בשביל להשתיק את זה. מה שכן ידעתי שהיום? לא אלך לעבוד - כמובן הודעתי לאחראית וניסיתי לחזור לישון.. שמה לב שהכאבים המציקים האלו כאן כדי לא לעזוב כל כך מהר.. וניסיתי להבין מה אני בעצם מרגישה, בין לבין הולכת מחדר שינה של החבלן לסלון וחוזר חלילה. מפה לשם אני רואה שזה לא כאב רגיל שחוזר על עצמו כל 5 דקות למשך מספר שניות עד דקה אחרי שמשכתי עם הכאבים האלו עד 10 בבוקר, התקשרתי למוקד האחיות - האחות הפנתה אותי לקופה לעשות מוניטור. ב10:30 ככה הגעתי לקופה והמתנתי עד 11 וחצי ואף קצת יותר עם התכווצויות ממש ממש לא נעימות שכבר התחילו לא רק להציק אלה לעצבן מהכאב.. עד שקיבלו אותי (חוויה דיי לא נעימה הייתה בזמן ההמתנה הזה אבל נשמתי עמוק וניסיתי להירגע ולחכות להיכנס למוניטור 😕) נכנסת למוניטור, מחברת אותי האחות ומפעילה - אחרי 20 דק' אפילו פחות רואים - אכן מדובר בצירים.. (כל 5 דקות ועוצמת ציר הכי גבוה הגיע ל80 😶) הפנתה אותי לרופא שעשה בדיקת אולטרסאונד והעובר? עדיין מצג עכוז.. אמר שהוא עוד התלבט אם לשלוח למיון אבל פה הוא מבין שזה סיפור אחר - הוציא הפניה למיון ואני נוסעת למיון. יורדת במיון יולדות, נלקחת למוניטור מפה לשם מבינים שמדובר בצירים שיכולים להוביל ללידה (קיסרי כי העובר עכוז) + פתיחה של 2 וקיצור צוואר הרחם 50%, אשפזו לצורך מעקב והתחילו לתת כדורים לעצירת צירים וקיבלתי ביום חמישי ושישי זריקות להבשלת ריאות. שישי - שבת הכל הולך רגיל הצירים ירדו משמעותית מרגישה יותר טוב. בדיקה של מוניטור והתוצאות בסדר גמור ואף מרגיעות ומעודדות מאוד. שבת בלילה - עוד פעם מתחילים מין התכווציות כאלה משהו עוד נסבל לאחר תרגול של נשימות וקצת תזוזות על המיטה, אחרי לילה ללא שינה רצופה הגיע בוקר של יום ראשון 17.1 - עושים מוניטור עדיין הכאב הנסבל מהלילה ממשיך ורואים במוניטור קצת פעילות רחמית ואחרי זה אולטרסאונד - הכל תקין העובר עדיין במצג עכוז. לאחר בדיקה הרופא אישר שיחרור ואמר לי "זה התכווצויות של הרחם וזה טבעי בהמשך זה יכול להתגבר" אוקיי, בעלי בא לאסוף אותי ומשם הולכים לסופר לעשות קניה - הכאב לא עוזב, אבל עדיין נסבל. עושים הכל חוזרים לבית אני ישר למיטה לנוח כמה שיותר על מנת לא לקדם את הפתיחה ובכלל חייבת לנוח אחרי הלילה הלא נעים הזה והכאב ש מנמצא עדיין שם.. לילה של יום ראשון עבר סבבה כזה אם כאבים לא נעימים שהתחילו להיות מעצבנים כי וואלה לא נוח! יום שני - מתעוררת מהלילה שלא כל כך ישנתי אבל ישנתי סביר.. הולך סבבה כזה עד לצהריים (בין לבין אני במיטה/סלון מנסה לתפוס איזה תנוחה, לתרגל נשימות ואיזה אמבטיה נעימה להרגיע את הכאב) שני בלילה - הכאב מתחיל להיות קצת חזק וקצת קרוב אבל אני עדיין מושכת ועדיין אומרת זה לא זה, ומנסה להשלים אם העובדה שזה כאב יכול למשוך איתי מספר שבועות עד ללידה, משחזרת לעצמי שהרופא אמר שזה רק התכווצויות.. בעלי מסכן באמת מיואש מהמצב שפשוט לא יכול לעשות כלום בין לבין מנסה לעלות אותי למיון 😓.. נישאר בסלון לראות סרט לתת לי את הפינה שלי במיטה ואת השקט שלי ולנסות להרדם. לא היה לילה פשוט הכאבים קצת גברו אבל עדיין עמדתי בזה וסחבתי עוד טיפה! אני אומרת לעצמי "בבוקר נלך להוציא שמירה ונבדוק במה מדובר ואם יש איזה משכך או משהו עד שאלד כי ככה כבר לא יכולה!" לקראת הבוקר מתעוררת מהתכווצויות חזקות אפשר לומר הולכת לסלון וכל כמה דקות בא גל של כאב אני מוצאת תנוחה/הולכת/יושבת/קופצת על הספה, קצת מוציאה קולות של סבל וזה נרגע - נרדמתי לכמה דקות שאפשר וקמתי לעוד סבב של כאבים וכך חוזר.. יום שלישי 19.1 - 6 לפנות בוקר זה פשוט ממשיך! יוצאת לסלון בשביל לא להעיר את הילד ואת בעלי.. אחרי זריקות על הספה והליכות וקצת סיבובי אגן ובכי בין לבין, תופסת איזה תנוחה על המעקה של הספה ונרדמת! קמה שוב ב07:30 והכאב ניהיה יותר מרסקק וכואב בעיקר בצדדים של הרגליים כמו נמלים + שוקר.. אומרת לעצמי ב12 יש לי רופאה שאלך אליה ניראה במה מדובר! השעות הולכות ואנחנו מתקרבים לשעה 12 והכאב ניהיה יותר עוצמתי בין לבין מנסה לנוח, בעלי שמע אותי כאובה קם ומנסה לעשות לי עיסויים ולעטוף כמה שיכול במיטה רק כדי להשתיק את הכאבב הנוראייי הזה!!!! ואני רואה שהוא פשוט רוצה להישבר ואפילו לבכות שהוא חסר אוניםםםם לא יכול לעשות כלום! אומר לי "בואי נעלה למיון את לא יכולה לסבול ככה" ואני מתעקשת "לא! ב12 נרד לקופה ומשם ניראה מה קורה!" אחרי שעות לא קלות בכלל מגיעים לאט לאט לשעה 12 אני מרגישה שהכאב ניהיה יותר עוצמתי וללכת לקופה לחכות לבד ובכלל ללכת אני לא אצליח וצריכה את בעלי איתי אז ביקשתי מימנו לעדכן את אמא שלו שנביא את הילד. בעלי מוכן והוא אירגן את הילד כי אני כבר מתחילה להתפתל מכאבים ברמה דיי מטורפת. צריכים לצאת ואני בזמן הזה בחדר שינה מתחילה לדפוק עצעקות קלות מכאב ואז זה ניהיה עוצמתי ובום לא מצליחה ללכת הרגליים כיאלו ננעלות ורועדות מהצירים, נשכבת על המיטה ופשוט מתפתלת מכאבבבב וזה הפעם לא היה נסבל! (אחרי שנזרקתי כמו חיה גוססת בכל הבית, ניסיתי לעמוד, ללכת, לנשום הכל!!!) זה היה כאב מהשטןןן פשוט צעקתי ככה! ובעלי מסכן אומר ליי טובב קומייי תשתי מים ובואי ניצא!! אני צועקת עליו אני לא יכולה לזוז!!!! לא יכולה!!!!! ובוכה ומתחננתתת שיעזור לי אבל מה הוא יכול לעשות!! הוא לא אפידורל 😅 אני מרגישה שיש לחיצה לקקי אבל בהתחלה מאססת ללחוץ מה"פאדיחה" אני שלא אעשה קקי 🤦🏼‍♀️ (דפוקה) ממשיכה להרגיש שמשהו

מתי סיפרתן בעבודה שאתן בהיריון?

חבילת לידה רון לתינוק או כל בו סימה?

הריון ראשון, שבוע 11+5 כל יום מהצהריים סובלת מבחילות יותר מהבקרים, רצון עז להקיא ועייפות כבדה.. תקין בחילות בצהריים? וניסיתי לבדוק אם קשור למשהו שאכלתי או לא ואין קשר

שבוע 37 מרגישה תנועות אבל יחסית חלשות מבדרך כלל, ללכת להיבדק או שזה בגלל שהעובר כבר גדול בשלב הזה ?