פוסט פריקה ילדתי לפני חודשיים וחצי בת בכורה מושלמת. היא נולדה אחרי 4 שנים שאנחנו נשואים, ממש חיכינו לה. מהצד של המשפחה שלי היא גם הנכדה הראשונה.. אז מה העניין? המשפחה שלי לא באה לבקר אותי בכלל לא בבית חולים ולא אח"כ בבית.. אנחנו אמנם גרים בצפון והמשפחה שלי ליד ירושלים אז יש מרחק נסיעה.. אבל עדיין - אם זאת הייתה הבת שלי הייתי נוסעת גם לאילת!!! אמא שלי עברה ניתוח ברחם לפני שנתיים ומאז יש לה כאבים וקשה לה לנסוע נסיעות ארוכות אז אני מבינה אותה.. (למרות שהיא כן נסעה לצפון לטיול לא מזמן, ופעם אחרת היא הייתה מוכנה לבוא לחופשה בצימר לידנו לאחרונה.. אז זה קצת מרגיש תירוץ לא לבוא כי למה בשביל טיולים את כן מסוגלת אבל לבוא לבקר אותי זה לא....?) וגם מה עם כל השאר? אבא, אחים.. לא הראתי להם שהתבאסתי וגם אמרתי להם שאני מבינה וכו.. אבל בתכלס ממש נפגעתי. וזה עד עכשיו יושב עלי.. הייתי ממש שבורה אחרי הלידה, בעלי היה חייב לעבוד ואני פשוט לא ישנתי איזה 5 ימים רצוף ובאמת שנגמרתי שם.. וזה שהם לא באו ממש עשה לי כואב.. ומה עוד? הם ציפו שנבוא אליהם. אשכרה 5 ימים אחרי לידה נסעתי נסיעה של שעתיים עם תינוקת פיצית רק כי רציתי לשמח אותם שיראו אותה.. וכשאמרתי להם שאני לא נשארת שבת אמא שלי פשוט התחילה לצרוח עלי.. ברוך ה' שחמותי מדהימה ברמות והייתה בשבילי ממש כמו אמא.. ביקרה אותי הרבה ושלחה לי אוכל ודאגה לי וסידרה לי את הבית.. עד כאן פריקה תודה אם קראת עד לכאן❤️