קשה לי. מאוד מתה שהסגר הזה ייגמר כבר בעלי בבית ועוזר לי מאוד אבל אנחנו גרים עם ההורים שלו והרבה מהזמן הוא עוזר להם ואני נשארת לבד עם הילדים והם מ-ח-ר-פ-נ-י-ם אותי הגדול כל הזמן עושה בלגן ושטויות כאילו לא מחובר למציאות חייב לחזור למסגרת אין לי סבלנות וכוח וכל המצות האלה ואז המופלטות עשו לי בלגן בבטן ואומרים שהקיבה היא מוח שני וככה אני מרגישה שהבטן בלגן והמוח בלגן אני עייפה רק רוצה לישון ושיעזבו אותי בשקט איך שאני נחה מישהו בא ומלכלך/מבלגן או סתם בודק גבולות לפעמים אני פשוט נותנת להם לעשות מה שבא להם ואומרת לעצמי שבסוף הסגר אני כבר אנקה הכל עם אקונומיקה כי עכשיו אין לי פשוט אין לי כבר כוח