שבועיים אחרי לידה-פורקת אז אחרי 9 חודשים (שלי אישית לא קסמו ולא נהנתי מההריון בכלל) בהן אני מתמודדת עם שינויים גופניים, חוסר יכולת לאכול מה שבא לי, לשתות מה שבא לי ולעשן מה שבא לי, להתלבש איך שבא לי,לישון על הבטן כמו שבא לי.. כאבים שונים, חרדות ופחדים.. מגיעה הלידה, ובמקום הקלה יש החמרה.. עוד שינויים גופניים ,הפעם לצמיתות? בטן נפוחה ונפולה, חזה נפול למרות שלא הנקתי.. כאבים מהלידה, תפרים, טחורים,דימום בלתי נפסק.. טיטולי קוטקס, בגדים רפויים.. פיג׳מה 24/7,והקורונה שמנעה ממני כל עזרה מאמא או חמתי .. ויש תינוקת, גורה מהממת שלי שאני מתגעגעת אליה גם במקלחת והיא לא אשמה בכלום, אבל היא בוכה ויש לה גזים וצריך להאכיל כל 3 שעות ולפעמים פחות .. פשוט מתוסכלת.. באמת.. לא מצליחה להילחם בהרגשת התסכול והעצב , והיא בוכה ואני בוכה איתה.. ובעלי לא מבין וכועס ושואל איך אני מתלוננת הרי אני אמא שלה.. ואז אני עצובה שאני עצובה ולמה אני לא שמחה ומוקירת תודה כמו שאני אמורה להיות.. למה כלכך עצוב לי וקשה לי.. מה אני עושה לא בסדר..
אמהותאמהות
💬8 תגובות👍2 לייקים

תגובות (8)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 באפריל 2020 בשעה 12:35
את אחרי לידה, כולך כאובה ומלאת הורמונים. ברור שתהיי עצובה. במיוחד שמה שמקל זה האנשים שסביב שעוזרים. ואת כרגע בלי התמיכה הזו בגלל המצב. את אמא מהממת וטובה וצריכה שיראו גם אותך. שיקרא קצת על נשים אחרי לידה ויבין... תגידי לו מה את צריכה ממנו. הם לא יודעים לבד. שיכין לך אוכל, שתיה, יחזיק אותה שתתאווררי כמה דקות... החלמה מהירה ורק טוב❤
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 באפריל 2020 בשעה 12:36
ותדעי שזו תקופה לא פשוטה אבל עוברת מהר ואחרי זה יותר קל
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 באפריל 2020 בשעה 12:37
אין ספק שלהביא ילד זה כולל את כל מה שרשמת.. איך היית לפני ההריון? מה חשבת על הריון? על ילד? יכולהיות שתמיד ראית את הנשים שבהריון והיית מדיימנת הכל ורוד.. ולא שמעת מהסביבה שזה כם קשה לפעמים.. שזה הורמונים.. שהגוף שלך כבר לא יהיה כמו שהיה.. קודם כל תנסי להסתכלי על הכוס המלאה.. יש לך ילדה מהממת ב"ה בריאה בגופה.. את בריאה. הדימום יעלם הגוף כן יחזור ליותר טןב מימה שעכשיו.. קצת ספורט לא יזיק.. זה תקופה שץעבור ואת תהיי יותר חזקה.. גם עכשיו עדיין את עם הורמונים של הלידה. זה שינוי גדול והגיוני איך שאת מרגישה.. אבל מנחמת אותך שיהיו ימים טובים יותר.. רק קצת סבלנות! ותעשי לך רשימה אילו דברים טובים את כן מצליחה לראות...
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 באפריל 2020 בשעה 12:38
את עושה ההכל טוב מאוד. את מלאה ההורמונים וזה בסדר שקשה ועצוב. ממליצה לך לדבר עם מישהו (אם אפשר - עם פסיכולוג) כדי להתמודד עם העצב שלא יהפוך לדיכאון וגם אם יש דיכאום - זה בסדר. אפשר להתמודד עם הכל ואת לא לבד. זה קשה ממש. החוסר שעות שינה, חוסר שגרה, חוסר חיים נורמאליים. את בסדר גמור. מותר להיות עצובה, רק אל תשאבי לתוך זה.

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך