עצירות,טחורים ומה שבינהם... אלוהים אני כבר לא יודעת מה לעשות אני שותה יותר מגמל, שזיפים, גרעיני צ'יה מה לא אבל העצירויות עדיין ממשיכות ועכשיו התווספו גם הטחורים ששורפים לי רצח... אתמול לא ישנתי כל הלילה, שמתי נר ומרחתי משחה ועדיין שום דבר לא עוזר! שלחתי הודעה לרופא שלי כדי שיחליף לי את הפרנטאל אבל הוא ענה שבינתיים לא צריך לקחת כלום...נשמע לי קצת תמוהה אני בשבוע 10 ו5 מה זאת אומרת לא לקחת כלום?! מה לעשותתת?!

יום הולדת לבעל בתקופת הקורונה אובדת עיצות מה לקנות!? מסעדות, הצגות, בילוי בחוץ לא רלוונטי עם כל המצב ולא בא לי להיות בחוץ בלחץ כי אף אחד כמעט לא מקפיד על מסיכות שזה ממש מעצבן ומסכן אותנו. אז מה כן לקנות/לעשות?? מגיע לו הכול אחרי שעזר לי בהריון קשה מאוד (היה מזריק לי יום יום קלקסן ועשה הכול בבית) וכמובן שעוזר עם התינוק.. יש למישהי רעיון? 🙏🏻

רעבה בלי הפסקהה מה אני עושהה כל היממה האחרונה היא אוכלת ארוחה רגילה של 120 סימילאק גולד ולא שובעת פשוט לא רגועה ומחפשת פטמה .. מוסיפה לה אחרי שעה עוד 60 ואז עוד 60 ופעם עוד שלושים היא בת שלושה שבועות מה אני עושה איתה ? אולי להוסיף לה דגנים ? מתי אפשר ?

אשמח להמלצה לרופא לשקיפות וסקירה באיזור ראשלצ והסביבה. עדיפות למישהו שעובד עם מכבי. אני בשבוע 9+2 וצריכה לבצע את הבדיקות בקרוב. תודה

הגיוני שיש רק רופא עור לילדים בתל אביב אני במכבי

בנות אהובות... שמחה (בהתרגשות גדולה) לספר לכם את סיפור הלידה שלי... אבל לפני כן, חלקכן מכירות את הסיפור שלי ולמי שלא, הייתי רוצה לספר על מנת לתת כוח לכל אלה שמתקשות עם ההריון. השם ישתבח שמו נתן לי 3 ילדים בלידות רגילות ובלי שום קושי. לאחר מכן רציתי כל כך עוד ילד והתחלנו לנסות. בשבוע 18 הלכתי לבדיקה שגרתית וגילינו שאין דופק לעובר וכי הפסיק להתפתח משבוע 16, תיכף אחרי סקירה בה נאמר לנו שהכל בסדר. היינו בהלם ועברנו תקופה לא קלה בה הייתי בוכה את נשמתי יום ולילה אך כמובן שעוד בביה"ח שניה לפני הגרידה דיברתי עם הרופא על ההריון הבא. נכנסתי לאחר זמן מה שוב להריון, הכל התפתח כרגיל עד לשבוע 18...ירידת מים פתאומית! כל המים ירדו והעובר לא יכל לשרוד...עברתי גרידה בפעם השנייה! ואחרי כל זה עדיין סרבתי לוותר! הרופאים לא מצאו סיבה נראית לעין למה שקרה. החלטתי לנסות שוב ,בשלישית...נכנסתי שוב להריון השבועות חלפו להם והכל היה בסדר...עד שבלי התרעה מוקדמת , הגיעו דימום וצירים בשבוע 25. התברר שמדובר בהיפרדות שילייה!!! התינוק נולד והיה כחודש בפגייה ולצערנו הרב לא החזיק מעמד...ונפטר. (גם מתוך כל הכאב הזה החלטתי לעשות מעשה טוב ואת הכמות הגדולה של החלב ששאבתי עבורו תרמתי, כדי שתינוק אחר יהנה ממנו). אני כותבת לכן ודמעות עולות בעיניי...לא מצליחה לעכל את כל שעברנו במשך מעל שנתיים. אך שוב, לא וויתרתי!!! (בעלי חשב שאני לא נורמלית, מתעללת בעצמי ושאל אם אני בטוחה...?) אמרתי לו כן!! יהיה לי תינוק!! אין סיבה שלא! הרופאים לא מוצאים סיבה למה שקורה!!! וכן השם נתן לי כוח וכמובן הילדים שהיו בבית. הריון רביעי, הרופא שטיפל בי (שליח של השם יתברך) החליט שהפעם נעשה תפר צווארי וכן כל תרופה אפשרית שתשמור על ההריון . בנות יקרות, הגעתי לשבוע 39 פלוס 4 !! עוד הספקתי להכין לילדים מופלטות 😄😉 ולפנות בוקר התעוררתי ,הלכתי לשירותים וראיתי דימום (הסתבר שזה הפקק הרירי) הגעתי למיון, לא היו צירים והתבאסתי ממש כי חשבתי שיחזירו אותי הביתה...נכנסתי לרופאה והיא בדקה אותי לראות אם יש כיוון ללידה..."את יודעת שאת בפתיחה של 3.5" אמרה לי....מההה???? אני ובעלי לא האמנו.. כן כן, את יכולה כבר להיכנס לחדר לידה ולקבל אפידורל...נתנו לי אפידורל וכל כחצי שעה הפתיחה גדלה במהירות ועד 11 בבוקר היתה פתיחה מלאה 3 לחיצות והקטנטן היה בחוץ 🥰🥰🥰 תודה לכל מי שקראה עד כאן ותודה לבורא עולם על הניסים והנפלאות!!! אין מאושרת ממני 😇😇😇 בנות אהובות, תזכרו שאין יאוש בעולם כלל!!! מי ייתן והשם ייתן פרי בטן לכל מי שרוצה, בבריאות איתנה ובידיים מלאות ! אמן ואמן!!❤