לא לשפוט בבקשה אולי בגלל הלחץ וההסגר יש לי ילד בן שנה וחודשיים הוא חמוד אבל משגע אותי רץ בכל הבית כל הזמן צריך להיות אחריו צורח אם לא מבל דברים לא יושב על התחת ומרוכז במשחק תמיד ממקום למקום לוקח חפצים בידיים משחקים זורק ספרים אוכל.. בקיצור צריך הרבה אנרגיה.. ולפעמים אני מאבדת סבלנות צועקת משאירה אותו במיטה לבד ויוצאת וכל מני.. כי באמת עייפה גמורה ומתחת לדירה שלי אני רואה שכנה שלי במרפסת עם הילד שלה הוא בן שנה ו 8 חודשים.. רגוע חמוד לא משחק בדברים מסוכנים כל הזמן ליד אמא שלו מחבק אותה מצייר ציורים ועושה פעוליות ואני אומרת לעצמי מה טעיתי במה טעיתי אני כאמא זה אני בוכה עם דעמות באמת אני רגישה וזה טעות להשוות אבל האמא שם יושבת ברגוע ולידה הילד משחק ואני צרירה להיות כך אמא רעה. ולהרגיש רגשות כאלה של קנאה.