לפעמים אני קצת מזועזעת מהפוסטים אני קוראת פוסטים ואני בהלם. גם בעלי בהם כל פעם מחדש. על תינוק בן שבוע שלא ישן בעריסה, או תינוק בן חודש שלא נרדם לבד. למה תינוק בן ארבעה חודשים לא מוכן לשכב לבד במיטה ולהירדם בלי עזרה שלי? פעם הראתי את הפוסטים האלו לחברה דתיה עם יותר ילדים מהממוצע בישראל. והיא אמרה שכל ילד קיבל את מלוא תשומת הלב בכל הנוגע לשינה. כל ילד נרדם בדרך אחרת. אבל היא לעולם לא ציפתה שתינוק קטן יירדם לבד. לחלוטין. גם כשהיו לה עוד ארבעה צוציקים בבית. כמו שאותה חברה אמרה לי, "נראלי החברות שלך שם בקבוצה מביאות ילד כדי לסמן וי, ומצפות ממנו להיות עצמאי מהרגע שיוצא לאוויר העולם". לא באה לחנך אף אחת פה. באמת שלא. לא מכירה אתכן. וגם לא להטיף. רק להבין, מה עומד מאחורי השאלות האלו? האם אתן באמת חושבות שזה מה שצריך לקרות? שתינוק שהיה תשעה חודשים מוקף ומוגן מכל כיוון, יירדם לבד? פשוט ככה? כמו מבוגר? זה שיש כאלו תינוקות (אחוז קטן) שפשוט נרדמים לבד כמו קסם. אל תצפו מהבייבי שלכם להירדם באותה דרך. אל תשתכלו על אחרות. כי התינוק של ההיא זה לא התינוק שלך עם הצרכים שלו. יש ילדים שגם בגיל שנתיים ושלוש וחמש סובלים מבעיות שינה.