סיפור לידה שלי.. סוף סוף מוצאת זמן לרשום את הסיפור שלי... אז הגעתי לשבוע 41+2.. יום ראשון שבוע שעבר קמה בבוקר עם צירים שבאים והולכים מנסה לתזמן ותוך כדי כל ציר יושבת על כדור פיזיו מקפצת עד יעבור הציר.. הילדים כבר בחופש בזכות הקורונה.. בעלי מקבל הודעה מהעבודה שמתחילים לפזר את העובדים לחל"ת ואני מעדכנת את בעלי שנצטרך למצוא סידור לילדים כי הצירים סדירים.. אחות של בעלי מוכנה לקבל את הילדים אליה.. ובדיוק באותו יום היתי אמורה לעדות מעקב הריון עודף. אז החלטתי לפני הביץ חולים ללכת לקופה ולראות שם מה יגידו.. הגעתי עשיץי מוניטור הראה צירים סדירים וגבוהים האחות היתה בשוק שאני סובלת בשקט.. נכנסתי לרופאה היא בדקה לי פתיחה אמרה יש לך 3 סנטימטר פתיחה וצוואר 80 אחוז מחוק. תוך שעה תגיעי לבית חולים.. חזרנו הביתה ארגנתי תיק לילדים ויצאנו לשים אותם אצל גיסתי. הגענו לבית חולים הר הצופים קעבל אותנו רופא. מסתבר שהם רצו לעשות מוניטור בדיקה מחדש. אפילו שכבר עשיתי שעה קודם.. ושם הצירים היו סדירים אבל לא גבוהים.. לא כאלו שמפתחים לידה אז הרופא המליץ על זירוז.. לא הסכמתי. לא ראיתי צורך.. הדבר היחיד שהסכמתי זה פרופס (נראלי שככה קוראים לזה) מכניסים אצבעות ומפרידים משהו שהראש יתקדם.. אחרי התיעצות עם הרב אמר שזה התערבות מינימלית ואין בעיה. אז הסכמתי ואז הכניסו אותי לחדר לידה המילדת שלי היתה מדהימה!! אישה רגועה נעימה נתנה לי הרגשה כזו טובה וזורמת.. הסברתי לה שאין לי בעיה לסחוב את הצירים אבל חייבת לקבל אפידורל בלידה. כי לידה קודמת לא קיבלתי והיה לי טראומה ממש. אז היא המליצה שאני יתקלח ואחר כך נקרא לנרדים כי אין טעם לסבול אם ממילא אני מקבלת אפידורל.. אז לפחות שאני יהנה ממנו.. ביקשתי כדור פיזיו והתחלתי לעשות סיבובי אגן וקפיצות נכנסתי להתקלח עם הכדור. שמתי עליו חלוק וישבתי. אמא שלי שולחת לבעלי תנוחות טובות לעשות בכל פעם שיש ציר פשוט להישען על קיר/דלת להתכופף עם הרגלים למטה כאילו את יושבת ולדחוף את הידיים קדימה על קיר. כאילו את דוחפת את הקיר מימול. אמרה שזה מוריד את הראש למטה.. ובאמת זה מה שעשיתי בכל פעם שהגיע ציר. וחזרתי למקלחת עם המים שהציר נרגע. אחרי האמבטיה חיברו אותי למוניטור וקראנו למרדים. הוא הגיע עשה את הזריקה בשלב הזה כבר הצירים התגברן אחרי בדיקה 9נימית. נשארתי עדיין בפתיחה 4 קצת מייאש.. כבר עבר 4 שעות מאז שהגעתי וזה לא הכי התקדם.. לאט לאט הכאבים פחתו.. ואמא שלי אמרה לי לשכב על צד שמאל להביא רגל שמאל קדימה מכופפת. ורגל ימין אחורה תקשיבו זה הסודדד אין חיבות לנסות אתזה!! אמא אומרת שזה ממש מראה חעובר את הדרך החוצה וזה כבר כמה פעמים שאמרה ליולדות לעשות אתזה ומשם זה התקדם ללידה מהר.. אני שוכבת בתנוחה הזו.. ומרגישה כאבים מטורפים בישבן.. לוחצת על האפידורל שיגביר את המינון כי זה כואב.. בעלי רואה אותי סובלת בשקט ואז המיילדת נכנסת בדיוק שעשיתי פרצוף של כאב מטורף.. היא אמרה עדיין כואב לך? אמרתי לה ממש.. נראלי שהאפידורל לא משפיע. ואז היא אמרה חבל שלא אמרת נקרא למרדים נראה מה קורה.. ואחרי שניה היא אמרה רגע בואי נעשה בדיקה אולי יש סיבה לכל הכאב הזה.. עשתה בדיקה ואומרת לי הראש פה! את בפתיחה מלאה בואי נתחיל לעבוד. ואז התחלתי לבכות (אפילו עכשיו שאני נזכרת בזה יש לי דמעות) פתאום הכל צף לי.. הגעתי לרגע הזה! אני בלידה.. היא הכינה שמן מים חמים היתה כזו רגועה סגרה את הדלת ולא האמנתי שזו לידה.. התחלתי לחיצות כל פעם שהיה ציר נשמתי עמוק והוצאתי אויר לכיוון הישבן כמו שיש לך עצירות.. כל פעם ביא שטפה את האזור עם חמי