דיקלקטין-איך מפסיקים? שאלה למי שלוקחת את הכדור, אני בשבוע 15 ניסיתי להפסיק את הדיקלקטין פעמיים וכל הזמן שאני מפסיקה יום אחרי אני מרגישה נורא! הבחילות מתגברות יותר משהיו. איך יודעים מתי להפסיק ? באיזה שבוע הפסקתן?

זקוקה לתמיכה נפשית - קצת ארוך לפני כחודש וחצי עברתי הפלה טבעית באמצע שבוע 7, לאחר שנצפה שק הריון ללא עובר ודופק. הונחיתי להמתין לווסת הראשונה ואז לחזור לנסות. אני פשוט שרויה בדיכאון שאין כמותו מהמחשבה שאין לי דרך לדעת מתי הפעם הבאה שאכנס להריון, ובכלל זה המחשבה שאין לי דרך לדעת מתי יהיה לי הריון תקין שיסתיים בידיים מלאות!!! את ההריון שנפל השגתי לאחר כמעט שנה של ניסיונות, לאחר הפסקת גלולות שנטלתי במשך כ-7 שנים. התחלנו בבירורים של בדיקת זרע שיצאה תקינה וכבר קבעתי תור לצילום רחם ולפתע גיליתי שנכנסתי להריון. הייתי כל כך מאושרת שהבדיקה החודרנית הזו התייתרה והנה אני כבר בהריון, אך השמחה הייתה מוקדמת ועברתי הפלה טבעית. הרופא טען שכרגע אין צורך להמשיך בבירורים או לקבוע תור לצילום רחם, שכן הריתי טבעי וניתן חצי שנה נוספת לגוף ובהנחה שלא אכנס להריון אמשיך מאיפה שהפסקתי. אני פשוט בדיכאון שאין כמותו, בבוקר, בצהריים, בערב ובלילה חושבת על זה, למה זה לא מצליח לי? למה אני מוקפת בבנות שמצליחות כל כך מהר ורק אני נאלצת לעבור את כל זה? איך מתמודדים עם השברון לב הזה? עם הציפייה הכל כך גדולה הזו להיריון תקין ובמהרה? אני לא מסוגלת לשאת עוד כישלונות, עוד מחזור, עוד ביוץ שלא הניב הפריה ועובר… מפחדת לשקוע בדיכאון ולא לצאת ממנו ובכלל חוששת מכל נושא הבירורים הרפואיים, אין לי כוח לזה. אשמח לטיפים איך אפשר להתמודד בתקופה שכזו של ציפייה ופחד מכישלון נוסף. מציינת שאני בת 26 עם מחזורים וביוצים סדירים.

משקל... שבוע 23 ועליתי 8 קילו בדיוק.. אני לא בחורה רזה ולא גבוהה וכל קילו פשוט רואים עליי 😪 אני מתוסכלת ממש, מרגישה לא נשית ולא יפה.. עוד לא נכנסתי לחודש 6 ועליתי כבר יותר מהמינימום שהומלץ לי (אמרו לי לעלות בין 7 ל11). נכון שזה שווה את זה בסוף אבל אני פשוט מרגישה ע נ ק י ת ומפחדת מהיום שאחריי להסתכל על עצמי במראה - הגוף, הפרצוף.

הריון 1 דחוף דימום שבוע 7+4 חזרתי ממיון אמרו הכל תקין יש דופק יש הכל תקין לעקוב אחרי הדימום כמו סוג של מחזור למישהי קרא?

כאבים בבטן בצד ימין בהתכופפות היי בנות אני שבוע 11+5, הריון ראשון..כשאני מתכופפות להרים משהו אני מרגישה כאבים בצד ימין בבטן יש סיבה להילחץ או שזה טבעי ?

חשוב לקרוא- אולי ישנה את דעתנו בתקופה זו במקרה מישהי שעובדת איתי בצוות היא חרדית שגרה בבני ברק. בישיבת הבוקר שלנו היא סיפרה בכאב איך התקשורת מחפשת אותם ומנסה בכל דרך להראות שהם מצפצפים על הבידוד ועל ההנחיות. לטענתה: - הרחובות שוממים. הרחוב הראשי רבי עקיבא שהינו על בסיס קבוע מפוצץ, נמצא במצב שומם. - יש בבני ברק כמעט 200,000 איש ובני ברק כולה בגודל של שכונה בת"א. צפיפות האוכלוסין בבני ברק היא 26,512 תושבים לקמ"ר!!!!! משמע אם כל אחד יצא לטיול של 100 מטר במשך 10 דקות, לא יהיה מנוס מלראות אנשים רבים ברחובות, ובכל זאת הרחובות שם שוממים. משמע שהם שומרים על הסגר יותר מכולנו. - בבני ברק יש בממוצע 8 נפשות בדירה כך שכל הדבקה מובילה בהכרח להדבקות רבות. - בבני ברק גם הדירות לרוב קטנות יותר כך שהקושי בבידוד בין בני המשפחה בדירה אינו אפשרי. - היא לא מתכחשת לכל שיש שם קבוצה של 500 מפרי חוק. אבל הם מפירי חוק ללא קשר להיותם חרדים. למה אין מפירי חוק בציבורים אחרים בישראל? - כמובן שלחרדים הרבה יותר קשה בימים אלה כתוצאה מכמות הנפשות וגודל הדירות ובכל זאת הם נרתמים למאמץ הלאומי. - הקושי של אדם חרדי להתפלל לבד ולא במניין דומה לקושי של רץ מרתון שלא יכול לצאת ללרוץ בחוץ. אני מקשיב לטענות שלה ובוכה בפנים. אני מאמין לה. למה כי גיליתי בעצמי כשיצאתי להפגנות בעשור האחרון. יצאתי למחאה החברתית ב-2011 ולאחר מכן להפגנות של תושבי דרום תל אביב ולאחר מכן למדתי והתעניינתי לגבי ההפגנות שהיו בתקופת הגירוש מגוש קטיף ובשנה האחרונה הייתי חלק נכבד מההפגנות נגד הממסד המשפטי. וכשהייתי בעצמי בשטח גיליתי כמה יש פער בין מה שקורה באמת לבין מה שהתקשורת משדרת. התקשורת לא מתווכת לנו את המציאות אלא בונה את המציאות שהיא רוצה להציג על פי האג'נדה שלה. חברתי מבני ברק לא אמרה את זה אז אני אגיד את זה. הביקורת כלפי הציבור החרדי היא מכוערת ואנטישמית. היא לא באה ממקום של אהבה ורצון לשפר. היא לא באה מתוך הביחד. היא באה מתוך השנאה והפירוד. ואני רוצה שידעו כל מפיצי השנאה שאם חלילה תהיה מלחמת אחים, אני אהיה בצד של אחיי החרדים. אני אומנם דומה יותר לאחיי החילוניים בהופעתי החיצונית, אך כפי שלימדו אותנו במשלים "אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו", אני בליבי יותר איתם מאשר עם החילוניים, מכיוון שרבים בציבור החילוני איבדו מהי מטרת יהדותינו ומה תפקידנו בעולם ואילו החרדים עדיין נוטלים על גבם, בדיוק כמוני, משא של 4000 שנה. ורוב מפיצי השנאה הם קורבנות של תקשורת מורעלת אבל זה לא תירוץ. גיליתם ששיקרו לכם יותר מפעם אחת בתקשורת. אם שיקרו לכם פעם אחת מי שאשם זה השקרן. אם שיקרו לכם פעם שנייה אתם אשמים שלא בחרתם לא לתת פתחון פה לשקרן.