סתם לפרוק אני מרגישה עצובה ובודדה.. טוב אולי לא פיזית הודדה אני עם הילדה בבית שהיא האור שלי ובעלי נמצא כאן רוב הזמן כשלא עובד ועכשיו חג ואתמול בערב הוא נסע וחזר רק היום בצהריים .. עכשיו הלך לישון בערב רוצה לקום לנסוע לחגוג פורים אצל אמא שלו ולחזור מחר בערב אחרי שישתה שם כל היום... אני חולה גם הילדה חולה לא יכולות לצאת מהבית.. אני בהריון ולחוצה מהקורונה גם ככה מעדיפה שלא לצאת.. הוא משתגע מלהיות בבית אני מבינה אותו אבל למה אני כל החג צריכה להיות לבד להרגיש בודדה ועצובה?גם אני רוצה לצאת ולהנות אבל אני מבינה שאי אפשר.. בקיתור אין פואנטה סתם פורקת שאני מרגישה ריקנות ובדידות נוראית בלב גם כשהוא כאן לא מצליחה להרגיש שהוא כאן... 😭