מין העובר חייבת לשתף אתכן למרות שמרגישה נוראי בכלל שאני מרשה לעצמי להגיד את זה בקול. היינו השבוע בסקירה ראשונה ואמרו לנו שזו בת. כל כך רציתי בן, כאילו זאת הייתה הפנטזיה שלי. נסיך קטן של אמא. זה הריון ראשון ובכלל אני יודעת שאין לי על מה להתלונן. וכמובןןן העיקר הבריאות (ותודה לאל באמת שזה הכי חשוב אני יודעת! הכל גם יצא בסדר גמור בסקירה). אבל זו מן ציפייה כזו לבן ראשון. ככה ראיתי את עצמי עם ילד ראשון לא יודעת.. גם בעלי העדיף בן אבל לגמרי לא מתייחס לזה כמוני ואומר העיקר הכל בסדר. מרגישה צורך להצטדק - גם אני אומרת שהעיקר הכל בסדר נשבעת, כועסת על עצמי בכלל שזה מה שעובר לי בראש. אבל פשוט זאת התחושה הזו שיש לי, מן באסה כזה. וזהו הייתי חייבת לשתף, אולי תרד לי אבן מהלב.