בשבח והודיה לבורא עולם ילדתי! ביום שישי בלילה 5 דקות לחצות ילדתי בת מתוקה. ניסי ניסים.. אחרי שנסענו לצימר בדקה ה90 כי היינו בטוחים בטוחים שהלידה לא קרובה בכלל, ברגע שהגענו לצימר התחילו לי כאבי מחזור עדינים בבטן התחתונה. זה לא היה קרוב למה שאני מכירה ככאבי צירים, אז הנחתי שזה צירים מדומים והתעלמתי לחלוטין (או הדחקתי) אבל אחרי שעתיים שאני רואה שזה לא מפסיק ולא מפסיק החלטתי לנסות לתזמן והייתי בשוק לראות שזה בדיוק כל 10 דקות ! התלבטתי מאד מאד אם זה יכול להיות משהו שמרמז על לידה אבל עדיין המשכתי להדחיק וניסיתי לנוח ולשכב ולשתות וכלום לא עזר . במשך כמעט שעה נוספת ממשיך להיות 10 דקות. אנחנו שומרים שבת , השארנו את האוכל בצימר, ארזנו את עצמנו ויצאנו לנסיעה של שעה וחצי לבית חולים. היה סרט עם הילד שלנו שהיינו צריכים למצוא לו פתרון ואיפה לשים אותו. בעלי הוריד אותי במיון ונסע לשים אותו אצל משפחה. אני בזמן הזה מגיע למיון בודקים אותי ורואים שיש ציר כל 7 דקות. אבל בלי פתיחה ובלי מחיקה צוואר אחורי מאד מאד. אמרה לי שזה יכול לקרות וללכת הביתה כנראה.. אמרתי לה סבבה אני אשמח לא ללדת היום,אבל מתי כן לבןא??? כשתהיה ציר כל 3 דקות? כל 5? איך לדעת? היא לא הייתה בטוחה מה חהגיד לי וביקשה שעוד אחות תבדוק אותי. פתאום האחות אומרת שהצוואר אחורי רך מאד (פתאום!) אחרי שהיא הלכה הרגשתי שיוצא ממני רטיבות. ביקשתי שיבדקו שוב והיא ראתה שירדו לי המים והמים מאד מאד מקוניאלים והן מאד נלחצו וקראו מהר לרופא. בדקו אותי שוב ואני עם פתיחה 4 ומחיקה לא זוכרת כמה. באותם רגעים הרגשתי שחרב עלי עולמי, התחלתי לרעוד כמו משוגעת ולבכות ותהחננתי שרק לא יהיה ניתוח קיסרי. שיריינתי בבית החולים את החדר לידה טבעי והיה לי רעיון אחר לגמרי ללידה אבל לא היה אכפת לי מכלום רק שהתינוקת תהיה בסדר ושלא אצטרך ניתוח. אציתי לקום להעמד לזוז כמו שאני יודעת שצריך בשביל לקדם לידה אבל הרופא אסר עלי לזוז מהמיטה כי הראש לא מבוסס ויש פתיחה של 4 וזה מסוכן. רבתי איתו אמרתי לו שאין מצב שאני לא זזה אם אשכב במיטה כל הלידה תעצר והתינוקת שלי במצוקה וצריכה להוולד !!!באותם רגעים החלטתי שזהו אני יולדת והכי מהר ומצילה את התינוקת שלי! ושאני יודעת מה הכי נכון לגוף שלי וגם הייתי בטוחה שבדקות האלה הראש כבר מבוסס! בכל זאת קמתי ועשיתי את התרגילים שלמדתי והרופא כעס ואמר למה את זזה -אמרתי לו תבדוק אותי הראש כבר מבוסס - הוא בדר ואכן הראש מבוסס עם פתיחה 5 ומחיקה 90. כל הסיפור עד כה לקח כ20 דקות מהרגע שהגעתי. כל כמה דקות שבדקו אותי התקדמתי ככה כי ככה החלטתי שיהיה בראש בחדר לידה כאילו הכל השתנה ופתאום הצירים נהיו כואבים על אמת ! רק אחרי רבע שעה בעלי הגיע ועזר לי עם התנועות והתרגילים שתכוננתי אליהם ואחרי רבע שעה היה לי ציר כל כך חזק שלא נגמר ולא נגמר ובכל ציר הרגשתי לחץ מטורףףףףף למטה וצעקתי את נשמתי מהלחץ הזה. הייתי כל הזמן בעמידה אז כל פעם שהמייחדת בדקה אותי היא ביקשה ממני לשכב וזה היה ממש סבל בשבילי. היא בדקה אותי והייתי פתיחה 6. אבל אמרתי אין מצב זה היה ציר של איזה 3 דקות שלמות והרגשתי כאיחו עוד רגע הראש יוצא ! והינה בא לו עוד ציר מטורף עם לחץ הזוי הזוי וצרחתי את נשמתי והרגשתי שהראש יוצא וצרחתי לה שאני יולדת (ואין מצב שאני פתיחה 6!!!!) היא אמרה לי לשכב אמרתי אין מצב שאני זזה! היא צרחה עלי לשכב ובעלי צרח עלי לשכב ולא הייתי מסוגלת אפילו לא עניתי להם הייתי בעולם אחר. בעלי פשוט בכוח השכיב אותי על המיטה כשאני צורחת ואומרת שאני לא רוצה ללדת בשכיבה ורציתי ללדת על 6 והיא בודקת