10/12 שבוע 35+2 אמצע הלילה מתעוררת מכאבי מחזור עדינים ואומרת לעצמי אלה בטח צירונים כמו שהיו לפני חודש. נשארת ערה ומרגישה שהכאבים מתחזקים ונהיים דחופים יותר, 4:45 מעירה את חגי, חגי מפעיל תהילים ביוטיוב ואנחנו מתחילים לתזמן, יש ציר כל 4-6 דקות וכל ציר נמשך מעל 50 שניות, 6:00 מחליטים לנסוע למיון כי זה שבוע מוקדם ואני בסיכון. חגי מתקלח, מוריד את הכלבים, בינתיים אני עוברת על הרשימה ומכניסה דברים אחרונים לתיק, עוצרת מעבירה ציר בין לבין, מרתיחה מוצצים ובקבוקים. 6:45 יוצאים לכיוון איכילוב, 7:15 מגיעים, חגי מחנה את הרכב בכניסה למיון, בקבלה רואים שאני כאובה מאוד ואומרים לי להיכנס ובינתיים חגי יסדיר את הקבלה. במיון יולדות שואלים פרטים יבשים, נותנים כוס לשתן, האחות שואלת אם אני צריכה עזרה, בדיוק מגיע ציר, מעבירות אותו יחד ואז נכנסת לשירותים, שם אני חווה עוד ציר, נשענת על הכיור ונושמת, האחות מקבלת אותי, בודקת אותי, מחיקה מלאה פתיחה 2-3, עושה סטריפינג, עולים לחדר לידה. מההההה??? חדר לידה???? אני רק שבוע 35!!! אני אומרת לחגי להתקשר לאמא שלי והוא אומר שלא צריך בינתיים, יש זמן עד שתתפתח לידה, אחרי כמה דקות במוניטור, חגי יצא להכניס את האוטו לחניון כי הבנו שזה לא ביקור קצר במיון, חגי הגיע ואמר שבדרך התקשר לאמא שלי ולאמא שלו. אמא שלי התקשרה אליי ואמרה שתאכל ארוחת בוקר ואז תגיע, הרי יש זמן עד שתתפתח לידה. בינתיים נותנים לי אנטיביוטיקה בגלל השבוע המוקדם ואז מגיע סניטר ומעלה אותי לחדר לידה. המיילדת מקבלת אותי ושואלת מלא שאלות, בינתיים יש מוניטור והצירים מתחזקים, אחרי כל הבירוקרטיה היא בודקת פתיחה, פתיחה 4, עושה סטריפינג, אני מבקשת להעביר את הצירים בעמידה כי קל יותר והיא מסכימה. אני נעמדת ואחרי 2 דקות אני אומרת מרגישה שיורדים ממני מים, אני אומרת למיילדת נראלי שיורדים לי המים, אני מסתכלת למטה ויש מלא דם, היא מעלה אותי שוב למיטה, בודקת ואני כבר בפתיחה 6,אמא מגיעה עם אחותי, היא מחליטה לפקוע את החיים, איזה כיף זה פקיעת מים, מים חמים נשפכים עליי ומקלים על הצירים, ברגע הזה כבר הרגשתי שאני מתה מכאבים וביקשתי אפידורל, המרדימה הגיעה רק אחרי 20 דקות, המיילדת בדקה פתיחה לפני האפידורל, פתיחה 9!!!! חגי אומר למרדימה שאין צורך (הוא ממש פחד כל הדר מאפידורל והשפעות שאחרי), המרדימה ענתה בתגובה שאני בלידה ראשונה ומ9 ל10 יכול לקחת גם שעתיים, חגי עונה ניתן לה 20 דקות היא כבר בסוף, אם לא נתקדם נקרא לך שוב, בינתיים המיילדת השכיבה אותי על צד שמאל, הצליבה לי את הרגליים, המרדימה עוד לא הספיקה לצאת מהחדר עם העגלה, המיילדת בודקת פתיחה, פתיחה 10, ״רותם את בלידה״, מוצאים את אחותי מהחדר, מכניסים רופא ילדים בגלל השבוע המוקדם, מרימים לי את הרגליים, מיילדת אחת מקדימה, מיילדת אחת ברגל ימין, אמא שלי ברגל שמאל וחגי לידי מחזיק לי את היד ולא מפסיק להרים לי ולעודד אותי. 4 לחיצות קשות בהן הרגשתי את הפנים ואפילו את האף עוברים דרכי והנסיך שלי עליי, מתקשה לנשום, הריאות בשבוע הזה עדיין לא בשלות לחלוטין, רופא הילדים לוקח אותו ממני מהר לשקילה ובדיקות. 10/12 בשעה 10:12 סאן שלי נולד במשקל 2.675 ק״ג.

וואו איזה סיפור!! מדהימה!! מלא מזל טוב😃

ואווו איזה אלופה... מזל טובבב!! תגדלו אותו בנחת..

וואו איזה מרגש♥️♥️