תגובה של אמא להריון אני בשבוע 5 פלוס 5... חמתי מאז ומתמיד חיכתה שנבשר לה על הריון (נשואים שנה וכמה חודשים). אמא שלי לעומת זאת אומרת שאנחנו לא מסודרים עדיין (גרים ביחידת דיור אצל ההורים של בעלי ובעלי לומד לתואר אני עובדת). לפני כמה חודשים היא הגיבה על הנושא שזה ממש לא הזמן ומאז נעלבתי וקשה לי לחשוב שאספר לאמא שלי והיא לא תשמח בשבילי! בעלי אומר שברגע שהיא תדע היא לא תגיב ככה אלא תשמח אבל אמא שלי מאוד קשה ואני מפחדת להתאכזב ממנה ומהתגובה שלה... קרה למישהי? ממש מעצב אותי...

מפחדת שעשיתי משהו לא בסדר.. אתמול ניסיתי בחודש תשיעי כהכנה ללידה לעשות שעווה שם למטה אבל להוריד הכל... זה היה מייסר והצלחתי האופן חלקי הענין שממש הצקתי לתינוק בתנוחות שונות ומשונות כדי להצליח להוריד משהו בצורה טובה.. ואם זה לא היה מספיק גם קיימתי יחסי מין סוערים בלילה..(זה לא היה בתוכנית המקורית) היום אני צריכה לעשות פרק ב' של השעווה כי הייתי חייבת לעשות לו הפסקה נראה לי שלתינוק היה ממש לא נעים ונוח אתמול....לא יודעת מה לעשות..

משהו קטן ממני לכל האימהות❤אוהבת משהו שאני כתבתי מהלב.. כי אני פשוט אני יושבת כאן, בין לבין. וחושבת על המון דברים. עוברות לי בראש ים מחשבות.. ואני פשוט חייבת להגיד לך כמה דברים, כן את. זו שקוראת את זה? את, האמא! לך. יש לי כמה מילים להגיד לך, מקווה שתתעודדי. את, האישה המדהימה הזו שיצרה בן אדם שלם בתוך גופה, את יודעת כמה את חזקה? את, זו שסחבת, זו שעברת קשיי נשימה, זו שעברת פחדים, ובחילות, וכאבים. זו שלא יכלה להתכופף או להזיז רגל כי כל עמוד השדרה היה סובל... ואז הגיעו הצירים, הרגשת בין שמיים לארץ, לא ידעת איפה את נמצאת בכלל. אולי זה חלום? אולי הזיה? לא, זה אמיתי לגמרי. את כאן. בחדר לידה, והפלא שהתפתח אצלך בבטן 9 חודשים מוכן להגיח לאוויר העולם. הוא יוצא, את מרגישה אותו על החזה, כזה קטן וחסר ישע ואת לא קולטת בכלל שהוא שלך, אבל את מביאה לו נשיקה על האף. את מתחילה להניק/להביא לו תמל, את לא ישנה לילות, ימים, לילה מתחלף ביום אבל גם ביום אין לך לילה.. אומרים לך שזה יעבור חודש חודשיים, הוא ייגדל והכל יהיה יותר קל. את מפחדת, אוהבת, רועדת, דואגת, בוכה, צוחקת, מאושרת. את הרבה דברים. את כל כולך שם. לפעמים מרגישה שזה חלום. אבל זה אמיתי. הוא כאן! הוא שלך. הוא יצא ממך. זה קשה, את מחליפה לו טיטולים, מאכילה, משכיבה לישון, מרגיעה ולא יודעת למה הוא בוכה כי עשית הכל כמו שצריך. את אוהבת, משחקת, דואגת. קשה לך, קל לך, הכל ביחד. את עדיין מרגישה חלשה נפשית ופיזית, אבל השם... כמה הנפש שלך חזקה. את עוברת הכל. עוברת את כל זה כמו גדולה, בתוך כל הפחדים והדאגות. הרי ילדת בן אדם, אז כל השאר זה כלום בשבילך. כך אומרים. אבל עדיין קשה לך, הזמן עובר. את מתחילה להתרגל, את אוהבת אותו יותר ויותר עם כל יום, הוא מתחיל לחייך אלייך והלב נמס.. הוא מתחיל למלמל, להתהפך, ואת גאה בו על כל דבר קטן כאילו הוא זכה בפרס נובל. אבל הוא הפרס שלך על כל מה שעברת. הנה הוא כבר צוחק, מחזיק בקבוק לבד, הוא כבר מגיב לקריאות שלך, לקול שלך. ויום אחד הוא תופס לך את הפנים ומחבק אותן, מקרב אליו את הלחיים שלך וכאילו מביא לך נשיקה ואז את אומרת יאאללה... זה הדבר הכי טוב בחיים. כל מה שעברתי.. שווה את הרגע הזה. את רואה אותו מחייך אלייך ויודע שאת האמא שלו. את ורק את. יום אחד הוא ייגדל ויגיד לך "אמא אני אוהב אותך, את הכי חזקה ויפה בעולם!" ואת תדעי שזה באמת כך! כי את יודעת מה? את הכי יפה!! את הכי חזקה!! את מושלמת!! כן את, שלפעמים אין לה כח אפילו לצחצח שיניים, שלפעמים אין לה כח לכלום, את הכי מדהימה!! יש בך עוצמה שלא ידעת שקיימת. בבקשה תדעי את זה, תמיד, אני יושבת כאן וכותבת את זה ועוד שניה יורדות לי דמעות... אל תרגישי בודדה. כולם אוהבים אותך. את מוצלחת! הרי יצרת את הדבר הכי מושלם עלי אדמות! הילד שלך!!! ה' אוהב אותך!!! ויום אחד.. כשהנסיך שלך יחבק אותך ויביא לך נשיקה ויגיד שאת הגיבורה שלו, תדעי שהכל בונוס אבל הוא? הפרס הראשי!!! אני כאן, אני אוהבת אותך, תומכת בך, מבינה אותך, וחושבת שאת הכי יפה בכל העולם! 💜💚❤

שבוע 10 - כל פעם תחושות אחרות היי בנות, אני מבלבלת. שבוע 10 הריון ראשון. יום אחד בחילות יום אחד בלי כלום יום אחד כאבים בחזה יום אחד בלי יום אחד החזה גדוש כזה יום אחד רך ממש יום אחד עייפה בטירוף יום אחד בכלל לא בקיצור לא מבינה מה קורה התחושות כללל הזמן משתנות! זה אמור להיות ככה ככ דינמי ומשתנה ??

אשמח להכיר- התביישתי עד כה אבל אולי..🤣 אז ככה אני חדשה במרכז ( חולון) אשמח לדעת עם יש בנות שמוכנות להכיר לטייל עם הילדים, ( בן 1.7) אני דתייה בת 23 ! וממש לא מהאיזור במקור לכן אני עם 0 חברים פה חח😂😂

חולשה ובחילות שבוע 8.. הריון שני מרגישה מותשת.. כל היום חלשה וכל דבר אפשרי עושה לי בחילה. מרגישה שאני כל היום חופרת לבעלי ומתלוננת :( פשוט אין לי כוח סבל 😣 איך עוברים את החודשים הראשונים הקשים האלה