פורקת זה הולך להיות ארוך סליחה מראש.. כשהייתי בהריון חמותי נגשה אליי ןאמרה לי כמו ששמרתי על הנכדה שלי אני אשמור ככה על הבת שלך (שמרה עלי מגיל חצי שנה עד גיל שנה וחצי) חמותי בת 56 ולא עובדת. כולי שמחתי כי לי ולבעלי אין את היכולת לשלםלגן כרגע וגם לקחנו משכנתא,ואמרתי לעצמי אם הבת שלה הייתה מרוצה אין סיבה שאני לא. ילדתי ומשם הכל התחיל להסתבך היא ביקרה אותי 3ימים אחרי שילדתי ולא הביאה מתנה (לא כעסתי כי ידעתי שהיא תעזור לי איתה) רצתה לעזור לי עם הנכדה ואני כמובן שמחתי הבעיה שהיא הגיע ולא ממש עזרה הייתה עסוקה בלעשן ולדבר עם חברות שלה מהפלאפון במשך שעות לי ולבעלי יצא לריב על זה הרבה ( אתן יודעות איך זה שפתאום את מדברת על אמא שלו לא לעניין ) בסוף הבין אותי ודיבר איתה .מאז היא כמעט לא באה וגם זה גרם לנו לריבים כי היא הבטיחה לעזור ואנחנו נאחזים בזה. ביקשתי מהעבודה למשוך עוד שלושה חודשים כי לא הרגשתי שחמותי בשלה לשמור עליה והבת שלי בשלה שאני לא אהיה לידה ,בעלי דיבר איתה והיא החליטה להראות יותר נוכחות עזרה לי שבוע שבועיים ואז התחילו התירוצים כל שני וחמישי או חולה או כואב לה הגב או היא נוסעת לבת שלה אוו חולה בעיקר חולה עד היום ( חודש לפני חזרה לעבודה) וזה התחיל לערער אותי מה יקרה שאני אחזור לעבודה אני לא יכולה לבטל כל שני וחמישי יום עבודה ושוב רבתי עם בעלי שידבר איתה ושוב דיבר איתה ושוב אותו דבר.. עכשיו בימים שהיא כן באה לעזור היא לא עוזרת באמת היא מחזיקה את הילדה ולא עושה איתה כלום עכשיו תשבו על הספה ותחזיקו תינוקת בת חמישה חודשים היא לא תבכה כי משעממם לה אז היא או יושבת איתה על הספה או מרדימה אותה וכל הזמן תרוצים קשה לי להתכופף לשחק איתה על בריצפה היא לא רוצה לשחק על הספה וכו' והילדה לא מפסיקה לבכות אני אתן לכן דומה מה היא עשתה היום הלכתי להתאמן בחדר היא ישבה איתה על הספה ושרה לה אחרי חצי שעה היא מתחילה להרדים אותה אחרי שאמרתי לה שהיא לא צריכה לישון כי היא רק קמה והילדה כמובן צרחה והפסקתי עם האימון ולקחתי אותה,אני מדברת עם בעלי וזה מכניס אותי למין תסכול כי מצד אחד אני צריכה את העזרה שלה אבל היא לא מוכנה לגדל אותה נורמאלי ובעלי יעזור לה מתי שהיא צריכה ואפילו אמרנו לה שכסף אין לנו אבל מה שתצטרך נביא לה ומצד שני באלי להתפטר מהעבודה ושילכו לחפש כולם כי זה מייאש אותי מצב ממש מתסכל