למה אין לגיטימציה להיות בעבודה במיוחד בהריון כל כך מעוצבנת , נעדרתי עשרה ימים בגלל דלקת ריאות ביתי סמרטוטה לחלוטין ואני מרגישה כל הזמן כאילו חטאתי ופשעתי כשחזרתי לעבודתי!! המנהלת שלי אפילו הגדילה ושאלה אם הייתי ככה חולה גם בהריון הקודם ( כלומר הרבה) כי בנוסף לפאקינג עשרה ימים האלה נעדרתי עוד יומיים שלושה במהלך ההריון ואני אמצע שביעי!! לא לגיטימי לעזעזל, היא ילדה לפני 8 חודשים וחזרה אחרי שבעה נעדרת על ימין ועל שמאל והכל בסדר ולא רק היא גם אחרות ולא תמיד עם תרוצים טובים. זה מטריף אותי ועושה לי ממש טעם רע לצאת כך לחופשות לידה..... עד כדי כך שרציתי במהלך החופשת מחלה לחזור כי ידעתי שארגיש רק עם עצמי בסוף...... אוף מה עושים איך מתעלמים מהערות האלה....

העמסת סוכר. ליווי? תגידו הלכן לבד לעשות את הבדיקה הזו? מכל התגובות פה התחלתי קצת לפחד ולחשוב שאולי עדיף ללכת עם מישהו? סבבה לנהוג אחרי זה ?

אמבטיה בנות, באיזו טמפרטורה מקלחים בקיץ? ובאיזו טמפ' מקלחים תינוק עם חום? הבנתי שמקלחת עוזרת בהורדת חום... ביום שלישי הוא הולך לקבל חיסון גיל חודשיים (למרות שהוא בן שלושה חודשים. דחיתי לו.) משקשקת מהחיסון 😯

צד שמאל שבוע 10 במהלך היום כל הזמן כאבים בצד שמאל בבטן , במותן ואפילו בישבן דקירות כאלה כאב עמום קרה למישהי ?

שערה הפוכה ליד המפשעה בלמעלה של הירך אני בחודש שישי, ויצאה לי שערה הפוכה כזו (לא יודעת אם זה זה, זה פשוט פצע מוגלתי כזה פנימי) אין מה להוציא ניסיתי ללחוץ וזה סתם כואב לי....זה בדיוק בקו של התחתונים, בלמעלה של הירך/מפשעה..לא מפשעה פנימית.. זה מסוכן? מה לעשות..?

חייבת לפרוק .. דכאון אחרי לידה שהתפרץ באמצע החיים .. לידה ראשונה אחרי סכרת הריון וקיסרית . כל הזמן בוכה על כל דבר אפשרי, על חרדות שיקרה לבן שלי משהו , על זה שבעלי ימות ואשאק לגדל את הילד לבד , פחד מהמצב הכלכלי בקורונה , שנאה עצמית על איך שאני נראית , על הרגישה שנהייתי , על החיים החדשים האלה שלפעמיים באלי לעצוב הכל להיעלם לכמה דקות .. אני מאוד אוהבת את הילד שלי ובאמת לא יודעת איך הייתי בלעדיו , הוא הדבר הכי יפה שקרה לי אבל פתאום מרגישה שנגמרו החיים . אי אפשר להיות חופשיה , אי אפשר אפילו להיות חולה כי מי יטפל בו כמו שצריך ? מפחדת שיקרה לי משהו ואז מה יעלה בגורלו ? אתמול אחי היהה אצלי בבית והתנדבתי להחזיר אותו (במקום בעלי ) רק בשביל טיפה שקט מהכל . החזרתי אותו ואז עצרתי סאיזה רחוב שקט וישבתי באוטו בלי לעשות שום דבר מיוחד רק שנייה של שקט , כמובן שלא נשארתי הרבה כי אז בעלי היה מתקשר לשאול איפה אני .. שיתפתי אותו קצת , הוא מאוד מכיל ודואג אבל אני מרגישה שאני משתגעת ואף אחד לא יכול להבין אותי .. אני בוכה מכל שטות ומרגישה שהכל השתנה לי בחיים לטוב ולרע וקשה לי מאןד עם השינוי הדרסטי הזה , כל הזמן דאגה מצפון וחרדות זה מתישששש! אוף המצפון הזה, כל הזמן מרגישה אמא לא מספיק טובה ואישה לא מספיק טובההה למרות שבעלי הכי מפרגן בעולם ! בימים האחרונים התגבשה לי ההכרה אחרי שששיקרתי לעצמי תקופה שאני בדכאון אחרי לידה , לא כלכך יודעת למי לפנות , אשמח אם תעזרו לי ותכוונו אותי לאיזה בעל מקצוע אפשר ללכת ? אם זה דרך הקופת חולים וכמובן שכל הזדהות יתקבל בברכה , זאת פעם ראשונה שאני מרגישה שאני כלכך צריכה את זה