סיפור הלידה (הטבעית!)שלי הודו להשם כי טוב! ארוך... וואי חשבתי שבלידה שלישית החוויה עוצמתית אך לא ככה! מאיפה נתחיל.. בשבוע שקדם ללידה התחילו לי כאבי בטן ושילשולים מטורפים,הקטן שלי היה חולה איתי בבית גם עקב זה אז הנחתי שזה וירוס ולא מיהרתי להתרגש חחח יומיים לפני הלידה לחץ מטורף כל הזמן לשירותים לפיפי דקירות באיזור למטה ממש כמו סכין והתקשויות של הבטן אך לא משהו מלווה בכאב או ציר אמיתי כמו שאומרים.אמרתי לעצמי רק שהקטן יבריא ואני מוכנה ללדת לא יכולה להשאיר אותו ככה.יום רביעי-מהבוקר מסיימת כביסות,מארגנת ניקיתי גבות(חחח)שפם בערב הכנתי ארוחת ערב מפנקת סלט ירקות פשטידת פטריוץ גבינות ישבנו לאכןל כל המשפחה ואני מסתכלת בלוח אומרת לבעלי ״איזה תאריך יפה מחר יואו אבל העיקר שלא יצא בשבת״(המשוער היה בשבת ואנחנו דתיים)טוב מסיימים לאכול משכיבה את הגדולים נככנסת למיטה רואה האח הגדןל התינוקי זז הרבה וזהו הולכת לישון בלי הרגשה חריגה.בשעה 1:30 מעירה את בעלי לעבודת לילה שלו ,הוא יוצא ב2 כזה וכמה דק אחרי מתחילים כאבי מחזור,טוב לא התייחסתי היו סבילים ודיי רחוקים,לאחר חצי שעה התחילו להסתדר וקצת יותר לכאוב...הקטני שלי קם שמתי אותי לידי במיטה והתחלתי לתזמן..שולחת לבעלי הודעה מאמי נראה לי זה זה תבוא בשעה 04:00 .בעלי מגיע ממש תןך 10 דק נכנסת להתקלח מתחיל יותר לכאוב ואני שמה לב ממש שהבטן למטה בצורה מפחידה! בעלי מתקשר לאמא שלי שתבןא לשמור על הקטנים ב4:30 אמא מגיעה ב05:10 יוצאים לבלינסון(5 דק ממני)מגיעים למיון שאני ממש כאובה כבר המיון ריק!!! אין אפילו ממתין אחד חדרי לידה ריקים האחיות רגל על רגל אומרת לבעלי יואו איזה מזל רק שיביאו לי מהר אפידורל (לא הייתה בכלל התלבטות אם לקחת) חחח טוב נכנסת למוניטור כבר בצרחות בקושי הייתי מחוברת 10 דק באה האחות בודקת פתיחה -6 ס״מ!!!! רציתי למות ואני בזעקות לאפידורל הביאו כיסא גלגלים וכל הדרך היא מטפטפת לי שיכןל להיות שלא אספיק! רק מהמחשבה נלחצתי כי התינוקות שאני מוציאה גדולים וגם פה הערכת משקל הייתה גדןלה! טוב מגיעים לחדר לידה פתאום מקבלת אותי המיילדת שילדה אןתי לפני שנה ו4 חודשים! איך הייתי מאושרת ! ציק צאק כותונת הציריח כבר צמודים שאני אפילו לא יכולה לעלות למיטה,המיילדת באה אליי ואומרת לי רותם אני קראתי למרדים אבל קחי בחשבון שאת מתקדמת נורא מהר,אמרתי לה לא לא אני רוצה אפידורל ,נכנסתי לחדר לידה ב6 המרדים מגיע ב 06:20 אני אומרת למיילדת אני צריכה ללחוץ! היא בודקת אומרת לי רותם את חזקה? אמרתי לה לא!!!! היא אומרת לי את פתיחה מלאה! ראיתי את אלוקים! צרחות ובכי ובעלי כבר נלחץ התחיל לדפוק על הקיר מרוב שהייתי בסטרס ! היא הרגיעה אותי ואמרה לי שנעשה את זה כמו גדןלות הבנתי שאין ברירה ובפנים הוא לא יכול להישאר🤣לחצתי ולחצתי תוך כדי שאני פשוט מתנגדת ומסרבת להרגיש את הכאב הזה, היא תמכה בי נורא וקצת עבדה עליי אפשר להגיד אבל הופ כמה לחיצות שבהם נתתי כיף לאלוקים והנה הוא עליי 3.910 ק״ג של אהבה! בלי תפרים וחתכים לא האמנתי שילדתי בלי ואיך דנצ׳ אומרת לא חיכו לי בחוץ עם מדליה😅מצדיעה למי שבוחרת ובכלל מי שיולדת בלי לי זה פחות התאים ! ברוך השם כמה טוב להיות אחרי! ומאחלת לכל היולדות שלפחות יהיה מהיר כמו אצלי! ומי שיולדת בבלינסון לבקש רק את עידית 💜