סיפור הלידה שלי 💙 היום בדיוק לפני חודש קיבלתי את האוצר הקטן שלי:) הריון ספונטני אחרי כמה טיפולים של דיקור סיני בעקבות שחלות פוליציסטיות הריון שהיה רגיל ומשעמם עד שבוע 30 אחריו בערך כל יומיים הייתי מגיעה למוקד/מיון עם צירים מוקדמים. הריון בסיכון ללידה מוקדמת אבל בלי פתיחה או מחיקת צוואר. אבל אני בראש שלי הייתי בטוחה שאלד לידה טבעית כמו כולן-עשינו קורס הכנה ללידה,הכנתי פלייליסט מדהים שהיה אמור לשמש אותי בחדר לידה עד שהבייבי יבוא רק שלטבע היו תוכניות אחרות... ב19.1 קמתי לבוקר עם צירים נסעתי למוקד מכבי.. חיברו אחתי למוניטור.. הכל תקין אבל מה.. כמו שהיה עד עכשיו לא נראית התקדמות או לידה באופק. 12 שעות סבלתי מצירים בבית.. התפטלתי בכיתי צעקתי קפצתי על כדור פיזיו הכל כדי להגיע "מוכנה" לבית חולים. ב23:15 ירדו המים שכבר בבית נראו לי מוזרים אבל בלי לחץ.. לקחנו את התיקים ונסענו לבית חולים.. קיבלו אותי במיון הכל באיזי, חיברו אותי למוניטור ואז הפנים של האחות נהיו לבנות היו האטות בדופק היא קראה לרופאה שהגיעה לבדוק למה.. ואז התחיל כל האקשן הרופאה תוך כדי בדיקה ומישוש קפצה על המיטה וצעקה חדר ניתוח עכשיו!!!! הייתי כל כך אבודה לא הבנתי מה קורה.. לוקחים אותי לניתוח חירום, כולם רצים מחפשים את המרדים בעלי נשאר בחוץ ואני לבד מפחדת. מסתבר שחבר הטבור צנח והראש של התינוק לחץ עליו ובנוסף לזה היו מים מקוניאלים 😒 נדיר אבל גם זה קורה. הפיצי נולד 2900 קילו של אושר וככה גם קראנו לו אושר קאי. ב20.1 המתנה הכי טובה שיכלתי לקבל (ב21.1 זה היום הולדת שלי) אחרי כל החוויה המסעירה הזו מה חשוב שיצאנו בידיים מלאות 😁 עבר כבר חודש וזה מרגיש כאילו זה קרה רק אתמול. מאחלת למי שלא מדלה לידה קלה ולמי שכן, הרבה נחת ❤