שבוע 33 כאבי גב לא נורמלייםםםם!!צרבות זה כבר ברגיל.. מתפללת שהעובר ישאר במצב שלו( ראש למטה - מצב לידה) קניתי כבר שידת החתלה, לול, עריסה( מטחברת, בגד ליציאה מבית חולים בקבוקים וכל הקיקשתא כמובן) גם מתרגשת מאוד.. חושבת על הלידה ( ראשונה) לא יודעת למה לצפוץ

שבןע 32 מחכה בטרוף עוד לא קניתי כלום לקראת חודש שמיני אקנה בעזרת ה' מאחלת לכולם ידיים מלאות אמן

כיף שיש את הקבוצה הזאת, מרגישה לא לבד בזה. מה עושה לך טוב? מי שבבית, מי שעובדת, איך אתן מפנקות את עצמכן? אני די עצלנית ויותר מוזנחת ממה שהייתי לפני ההריון. משתדלת להוריד את הפיג'מה ולהתלבש. הפסקתי לעבוד לפני שבוע ונחמד לי בבית , יש לי שני ילדים די גדולים ( 7,9) אז לא משעמם לי. חוצמיזה אני מנצלת את הזמן לשפץ קצת את הבית.. אני דיי בקינון כזה. צובעת , קונה ריהוט, מעצבת .. בזול יחסית כי אי אפשר להתפרע. וזה נחמד אבל אני מרגישה בלחץ תמידי כזה , 7 וחצי שנים לא היה לי תינוק... אני מאוד מתרגשת. מאיזה אזור אתן בארץ ואיפה רוצות ללדת? לידה ראשונה? אשמח להכיר

אסתי שולחת חיבוק.. באמת המעבר מילד אחד לשניים קשוח בהתחלה אבל אחר כך זה יותר קל מילד אחד.. את תהני המון. אניזוכרת שהייתי במצב שלך, חששתי ומישהי אמרה לי דבר ממש נכון שמלווה אותי עד היום: לתת לילד אח/ות זה המתנה הכי גדולה שאפשר לתת לו , כך הוא מבין מה זה שלא הכל סביבו ויש עוד אנשים בעולם. הוא יחלוק איתכם את האח/ות החדשים.. ולאט לאט יתרגל.