בכי בזמן גרפס הבת שלי בת חודשיים, כמעט כל האכלה שמרים אותה לגרפס היא לא מפסיקה לבכות. אין לה ריפלוקס בדקו את זה, היא לא רוצה לעשות הפסקות באמצע וזה גורם לה לפליטות מרובות. לא יודעת מה לעשות עם הבכי, אם מחזירים אותה להאכלה היא נרגעת ישר
💬6 תגובות👍1 לייקים

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בפברואר 2020 בשעה 21:11
עצבן😁
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בפברואר 2020 בשעה 21:27
היי אסתר, יכול להיות שהיא מגיעה לזמן האוכל כשהיא רעבה מדי. נסי לזהות רעב מעט לפני ואז תאכל יותר ברוגע וגם יהיו פחות פליטות
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 בפברואר 2020 בשעה 00:06
קרה לי עם הבן שלי (בלי הפליטות), היה תקוע לו גרעפס והוא היה בוכה בהיסטריה... אצלך זה אחרת כי כשהייתי מנסה להאכיל היה ממשיך לבכות ולא אוכל. אז יכול להיות שזה באמת כי היא באה רעבה מדי ובאטרף לאכול, תנסי לזהות סימן רעב וישר לתת לה, להעלות לגרעפס כשהיא משתחררת, לטייל איתה בתנוחה לגרעפס ולקוות שישתחרר מהר 🙏
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי16 בפברואר 2020 בשעה 07:52
חוץ מלילה היא אוכלת על שלוש שעות, השאלה אם להאכיל אותה לפני

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני בת 35 עם משפחה משלי בעל וילדים, אני ואמא שלי אף פעם לא הסתדרנו. היא מתעללת בי רגשית כולל טריקת טלפונים, הליכה מהפנים שלי והתעלמות כעונש . היא מגיבה כך בעיקר כשאני מביעה את רגשותיי ומציבה גבולות. אני בן אדם בוגר ועברתי הרבה עבודה פנימית על וויסות עצמי וביטוי הרגשות שלי ומביעה את עצמי בצורה מווסתת מתוך צפייה שהצד השני יקשיב ויביע את עמדתו בצורה מכבדת אך שוב ושוב נתקלת באכזבה וכאב כשהציפייה לא מתממשת. קשה לה לקבל ביקורת ולהתנצל גם כשטועה. היא לא מתקשרת לשאול על הנכדים שלה אך מצפה שאתקשר אליה פעם בשבוע כך אמרה לי לאחרונה כדי לשאול לשלומה. מבחינתי תמיד רציתי קשר יותר טוב פעם בשבוע לדבר עם אמא שלי נשמע לי מגוחך אך מבחינתה זה קשר בריא הבנתי כבר שלא אשנה את זה. לאחרונה הוחלט על ידה בטרם הסגמתי לסגור חופשה משפחתית של עשרה ימים בשייט, היא משלמת על השייט. אך לאורך כל תכנון החופשה לא בודקים לדעתי או מתייעצים לגבי קבלת החלטות שכוללים גם הוצאות כספיות של המשפחה שלי. בנוסף ברור לי שאהיה במתח בחופשה ומשהו שאעשה לא משנה מה, לא יתקבל כמו שצריך ותהיה ענישה בהתעלמות. כמו כן מבחינתה הציפייה שנהיה כל הזמן ביחד ומדובר על עשרה ימים אני עם ילדים קטנים ובטוח יקרה מצב שנצטרך לעשות משהו אחר ממה שתוכנן בגלל אילוצים של הילדים או שלנו וזה כנראה לא יתקבל בברכה בלשון המעטה. מיותר לציין שהיחס הזה ספציפי כלפיי ופחות אל מול האחים שלי אשר מתקשים להבין את נקודת מבטי מתוך מקום שמגן על הבועה שלהם אל מול אמא שלי. בכל זאת היא אמא שלהם וקשה לראות את המגרעות של אמא שלך . אבל אני רואה. לאור כל זאת האם הייתם יוצאים לחופשה הזו או מבטלים? מצד אחד ארגיש תחושת החמצה על ההזדמנות לצאת לחופשה ממש שווה ומלאת הרפתקאות עבור הילדים שלי מצד שני ברור לי שארגיש מפח נפש בנקודה כזו או אחרת במהלך הטיול ואני פחות מעוניינת שהילדים שלי ייחשפו לזה. מתייעצת עם דעת הרבים. מה הייתם עושים? כמובן חשבתי על אפשרות של תיאום ציפיות מראש אך כאשר ניסיתי לעשות שיחה שכזו זה לא התקבל ברוח טובה וברור לי שאם יקרה מצב בשל אילוצים שלנו (בכל זאת יש לי 2 ילדים קטנים) ולא נוכל להצטרף למה שהוחלט או נבקש זמן לעצמנו זה לא יתקבל ואף תהיה תגובה של 'ענישה' כזו או אחרת ואמרתי לעצמי טוב תשימי זין אבל לאור אירועים שכאלה שחוזרים על עצמם לאורך השנה ועדיין פוגעים בי וגורמים לי לאי שקט אני יודעת שלא אוכל לשים זין במידה שהייתי רוצה כנראה ארגיש פגועה בנקודת זמן כזו או אחרת לאורך הטיול. אז מה הייתם עושים?
💬2 תגובות