פריקה קטנה .. עצובה קצת אז התינוקי שלי בן שלושה חודשים .. מי שעקבה ויודעת , גילינו לו ריפלוקס סמוי שהיום אחרי ביקור אצל גסטרו ( אחרי חודש שלם של סבל ) נתן לנו מרשם לאומפרזול ( הידד !! מחכה להנבת תוצאות ) מי שמתמודדת עם ריפלוקס סמוי יודעת כמה סיוט זה לאורך היום שלא נגמר .. פחד להתחיל ארוחה והתקפי הבכי לאורך כל היום .. כולל חוסר שינה של הילד ואי נוחות מטורפת שלו .. ואיך לא - הלב הקרוע שלי שלא עומד בזה כבר כל יום מחדש אתגר בפני עצמו אני משתדלת להיות הכי סבלנית ולשחק איתו ולצחוק איתו ולתת לו ידיים ולתת לו חום ואהבה וכל מה שאפשר על מנת להסיח את דעתו כמה שאפשר .. לא תמיד מצליח לפעמים אפילו על הידיים הילד צורח ומסרב להירגע 😞 פה מתחילה הפריקה עכשיו - הגענו מהרופא הביתה , אחרי שטילפנתי לבית המרקחת שיתחילו לרקוח את התרופה שלו .. אכלנו את הארוחה של שעה 9 שאחריה הילד פשוט לא הפסיק לבכות ולייבב ( ממש ככה.. כמו חתלתול קטן ) פתאום ... אחרי שעה של בכי צרחות לפתע התנתק בבום ונרדם זה הלחיץ אותי בטירוף !!!! זה תקין שהוא עושה את זה ? מלבד הסימנים של הריפלוקס הקטני שלי חיוני מאוד .. הוא ללא חום , אוכל כמויות טובות , מביע רצון לאוכל ( נעזוב בצד רגע את ההאכלות עצמן הקשות שבאות אחרי הרצון ) ולא נראה על פניו משהו שיכול להוות לו אי נוחות מלבד זה. אבל אני כל פעם מחדש מרגישה שכאילו כואב לו משהו אחר והוא בוכה בגלל זה .. כבר עברתי איתו כל רופא אפשרי .. ואני שומעת רק איזה מתוקי איזה ילד נפלא .. אני יודעת את זה , אבל אני מרגישה שאני לא מספיק מתאמצת שיהיה לו טוב .. שאני מפספסת משהו , תחושה איומה של חוסר אונים שאולי אני מעבירה אליו כאילו ״ אין לי איך לעזור , אני לא יודעת מה לעשות איתך .. אני באמת לא יודעת ״ וזה הורג אותי .. הוא עכשיו ישן עליי קצת ואני תכף אשים אותו בעריסה ואני מסתכלת על הפרצוף הקטן והמתוק הזה ואני מרגישה כאילו אני באמת מפספסת משהו .. אחרי ההירדמויות הפתאומיות האלה אחרי שעה של בכי כאילו הוא נרדם מזה שהוא בוכה ולא נרדם אחרי בקבוק כמו שצריך .. זה ממש הורג אותי ואף אחד לא באמת מבין את התחושה שלי מה שעוד יותר משאיר אותי חסרת יכולת להביע את הרגש האמיתי שלי ואני קצת מאבדת את זה מישהי כמוני ? אני מרגישה באמת גרועה ברמות על 😞