פותחים את זה עם אמא ומספרים לה מה עובר עליך, ואומרים לה שהיא פגעה בך, לא טוב לשמור דברים בבטן.

אולי אם אספר לכן מה היה יעזור לי לפרוק את זה.... אמא שלי שברה את היד, (בתזמון מושלם, יום לפני שבאתי לספר לה שאני בהריון....) כמובן שמיד לקחתי על עצמי את האחריות, ודאגתי לשבתות מי יבוא, וכמובן דאגתי שכל יום יהיה מישהו, חודשיים שלמים של דאגה ועזרה, אני בת יחידה בין בנים, אז מובן שהכל נפל עלי, מיותר לציין שעם בחילות של תחילת הריון לא העזתי בכלל לומר קשה לי.... לפני שבועיים היא טסה לחו"ל למטרת עבודה, למשך 10 ימים, יחד עם אבא שלי, היא טסה בראשון על הבוקר, אחה"צ כתבתי לה בוואצאפ מה קורה ואיך עברה הטיסה, לא היתה תגובה, אחרי כמה שעות אח שלה שגר שם שלח לי שההורים בסדר והם לא מצליחים לפתוח את החבילת גלישה, מיד התקשרתי לפרטנר, הסברתי להם מה לעשות. ועדיין היא לא מגיבה לי בוואצאפ. כבר נפגעתי שהיא נעלמה, כאילו תכתבי לפחות, נחתנו, הכל בסדר, ואני רואה בוואצאפ שהיא נראת לאחרונה. יום שלישי ועדיין חא כתבה לי כלום. שלחתי מייל לאבא שלי מה קורה למה הם לא יוצרים קשר? ואז אחרי כמה זמן כתבה לי שהיא מתגעגעת אלי ואין לה זמן וכו'. בצהריים הלכתי לגיסתי להתאפר לארוע, מפה לשם מתברר שאבא שלי בכלל בארץ, ורק ביום חמישי הוא מצטרף אליה! הייתי בשוק! כאילו מה הקטע להסתיר ממני? ועוד שאח שלה משקר וכותב לי ההורים בסדר? שלחתי לה הודעה, מה הקטע להסתיר ממני שנסעת לבד? התחילה להתנצל שלא רצתה שנדאג לה, אני מאד נפגעתי, מאד! כתבתי לה שהפעם היא הגזימה. מאותו רגע, היא כל הזמן התכתבה איתי, עניתי לה בקרירות, שחזרה לארץ, היא התקשרה (שבד"כ אני זו שמתקשרת....) דיברה 20 דק' בהתלהבות מספרת לי איך היה, ופתאום מספרת לי איך היה לה הטיסה בהלוך ששידרגה למחלקת עסקים, כל כך היה קשה לכתוב לי את זה ביום שהיא הגיעה? הייתי שמחה לשמוע שטוב לה! היא ציפתה שנבוא שבת, פרנציפ לא רציתי, אמרתי לה שקר מאד ונבוא שבוע הבא, קשה לי מאד, אני כל פעם נזכרת בזה ועולה לי דמעות, ברור שההריון מוסיף. אוף איך עוברים הלאה?? סליחה שזה כזה ארוך וחפרתי לכן.