אין מספיק חלב היי בנות, הבן שלי בן 3 חודשים ובימים האחרונים הוא דורש יותר אוכל מהרגיל (עד עכשיו היה אוכל 130 בערך ועכשיו דורש 160-180) אני שואבת בלעדית והבעיה שהגוף שלי לא מצליח לייצר כמויות חלב כאלה.. אני ממש לא רוצה להתחיל לתת תמ"ל אבל כנראה שאין ברירה ואני מבואסת מזה ממש 😪 מרגישה קצת כשלון שאני לא מצליחה להאכיל את הבן שלי כמו שצריך ואולי זאת כבר תקופה שהוא רעב ולא נתתי לו מספיק.. ולא רק שאני מרגישה חרא אמא שלי עוד מוסיפה לי נקיפות מצפון וחופרת לי שהחלב שלי כבר לא מזין בגלל שאני לא אוכלת כמו שצריך( בגלל שביום שישי לא אכלתי כלום עד 13 בצהריים כי טיפלתי בו וזה היה חד פעמי). אבל אמא שלי זה כבר סיפור אחר, לא משנה כמה אני אשקיע ואטרח ולא אשן רק בשביל שלילד שלי יהיה טוב תמיד יהיה לה מה להגיד.. בקיצור החיים בזבל 😡 יש לכן המלצות להגברת חלב? (אני כבר לוקחת כדורי חילבה)
אמהותאמהות
💬15 תגובות

תגובות (15)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בפברואר 2020 בשעה 18:41
אפשר להמליץ לך על יועצת הנקה מצויינת? אני יודעת שאת רק שואבת אבל לה יש את הידע והכלים לעזור לך גם בזה. אני יכולה להגיד לך שהתקשרתי אליה בוכה אחרי שהאחות בתינוקיה בבית חולים צעקה עליי כי לא הסכמתי לתת מטרנה והיא הצילה לי את ההנקה. שמה לירון פיאחוטה.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בפברואר 2020 בשעה 18:41
ובנוסף אני שותה לפעמים תה שומר.. אוכלת הרבה שקדים ואגוזים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בפברואר 2020 בשעה 18:42
היא היתה האדם היחיד שהאמין בי ולא הלחיץ אותי למרות מה שהאחיות ואמא שלי אמרו ולמרות הלחץ שהופעל עלינו ש שבתכל׳ס רק ממנו לא יצא חלב
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי8 בפברואר 2020 בשעה 18:42
אוראל פשוט להתקשר אליה והיא תעזור? במה זה כרוך?

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

להיות הורים זה לא קל, אבל.. ״השעה אחת בלילה!!, לכי לישון כבר נודניקית!!!״ זה מה שעובר לי בראש, אני מודה. לגדל ילד זה לא קל. המון לילות ללא שינה, המון לרוץ סביב השעון כדי להספיק דברים בבית בזמן שהיא כן מחליטה לישון. המון וויתור עצמי, המון תסכול גם לפעמים. אבל פתאום, אחרי שהגזים הנוראיים שלך עברו סופסוף ויכולתי לשים אותך במיטה וללכת לישון. דווקה עכשיו, החלטתי לעצור. אני לוקחת את החיתול בד שכבר ספוג בריח שלך ועוטפת אותך חזק חזק, כאילו את עוד בידיים שלי ואת מוגנת. ואז אני פשוט מרימה את הראש ותוהה לעצמי - איך נקלעתי למצב הזה? איך? הרי הייתי פרפר חופשי, עושה מה שאני רוצה מתי שאני רוצה. ופתאום, יש לי יהלום, ואני צריכה לשמור עליו מכל משמר. אני צריכה ללטש אותו, לעטוף אותו, אני צריכה להעריך אותו. מי אמר שזה מגיע לי? זו מתנה גדולה מידי עבורי, אני לא ראויה לך. את טובה מידי עבורי. את ייצור טהור ואני כבר מלוכלכת בהבלי העולם הזה. את מחייכת אליי ברגעים הכי עייפים שלי. את היחידה שבמצב צבירה בו אני נמצאת מצליחה להוציא ממני חיוך. אני נמסה ממך מבפנים. אז לפני שאני שמה אותך לישון, אחרי כל הצרחות שדפקת לי פה בשתיים עשרה בלילה. כשכבר הייתי בטוחה שעוד שנייה הרווחה דופקים לי בדלת (כבר ראיתי כמה פעמים את השכנים שולחים מבט). אני נושמת אותך אליי ולוקחת לי את הרגע הזה, שואבת ממנו כוחות, שואבת ממך כוחות. כי אומנם את זו שאחראית ללילות ללא שינה שלי, אבל את גם זו שמציפה אותי באהבה ובאושר בלתי רגיל, בלתי מוסבר. את מאירה לי את הלילות הכי חשוכים שלי. ואני יודעת שבסוף אחרי כל הגזים, הקפיצות גדילה, המשברים, השיניים. אחרי הכלללל, מה שישאר זו את , עם החיוך שלך והיופי שלך ואהבה אין סופית שאת מעניקה לי מבלי להתכוון בכלל❤️
אמהותאמהות
💬14 תגובות👍6 לייקים