סוד שבא לי כבר לספר ברוך ה׳ קנינו לא מזמן בית חדש על הנייר ובהתחלה סיכמנו לא לספר לאף אחד, אנחנו נמצאים בסביבה של אנשים צרי עין וגם ככה תמיד מסתכלים עלינו בתור זוג שיש לו כסף (חמסה חמסה) כאילו שלקחנו את הכסף ממישהו אחר ואנחנו לא עובדים עבורו שעות מחוץ לבית. העניין הוא שבהתחלה אמרתי לבעלי שאני חייבת לספר לאמא שלי ושכמובן הוא יספר גם לאמא שלו (אמהות שומרות סוד ואיך אפשר בלעדיהן אמא זו אמא!) בקיצור עכשיו שהבניה כבר הסתיימה החלטנו שלא לעבור לבית ולהשכיר אותו ואנחנו נמשיך לחיות במרכז הארץ. עכשיו העניין עצמו שראשית זה נראה לי כבר מפגר לא לספר אפילו לאחים ואחיות (ומובן לי שמשם מהגיסות שלי והכל זה כבר יזלוג החוצה לכל הסביבה) ושנית יש לי חברה ממש ממש טובה שאנחנו שקופות אחת עם השניה בהכל אבל בעניין הבית לא שיתפתי אותה וזה מציק לי שהיא ככה גלויה איתי ואני לא. ניסיתי לשכנע כמה פעמים את בעלי אבל הוא בשלו לא מוכן שנספר לאף אחד ורוצה שנמשיך כך את חיינו שכולם יחשבו שאנחנו רק חיים בשכירות כי אין לנו כסף לבית משל עצמנו וככה זה יוריד את העיניים של כולם מאיתנו. אבל כבר נראה לי מפגר לשקר לאחים שלי ולחברתי הטובה כשהם שואלים מדאגה וכוונות טובות מתי נקנה בית. אני תקועה בין בעלי לבין האנשים האהובים עליי.