רגיש להורים שלו בצורה מוגזמת היי, חייבת לפרוק.. אני בשבוע תשע להיריון ועוד לא סיפרנו להורים משני הצדדים. הוא ביקש לספר ביום הולדת של אמא שלו עוד כמה ימים וזרמתי, גם סבבה לי ככה שאף אחד לא יודע בנתיים וזה ביני לבינו. היה קטע שאמא שלי חשדה כי לא הרגשתי טוב אז הוא זרקה כזה אולי את בהיריון.. ואז ציחחקתי ואז אמרתי לא. הוא ממש התעצבן מזה שכאילו "רמזתי" לה. למרות שזו לא הייתה הכוונה. כמה ימים אחרי היינו אצל ההורים שלו ולא אכלתי את הסלט מיונז שאני אוהבת ואז אמא שלו זרקה לו משהו והוא היה מאושר עד השמיים "איזה כיף שגם אמא שלי חושדת!!!" ממש כמו ילד קטן. אמרתי לו שאלו יהיו הצרות שלו בהיריון הזה למי לספר.. זה גם ההורים שלנו בוא.. לא מישהו זר. אין לי בעיה שידעו אל תגזים. הוא רוצה שההורים שלו ידעו קודם. כי הוא רגיש אליהם מאוד. זה קרה גם בעבר בסיטואציות של מי יראה קודם את הסרט וידאו של החתונה וכאלה.. כאילו אם ההורים שלי ידעו קודם זה יעליב את ההורים שלו. מצד שני די כבר עם השטויות שלו. אני מנסה לא להתעסק בזה אבל זה באמת מעצבן אותי שאני כל הזמן צריכה לוותר והוא זה שרואה רק את ההורים שלו.. אמרתי לו כבר מלפני כמה שנים שבטח יעדיף שאמא שלו תהיה בלידה מאשר הוא כדי שהיא תחווה. אני כל הזמן מנסה לברוח מהתחרות הזאת בין ההורים אבל הוא לא מפסיק להכניס את זה לחיים שלנו. גם במקווה שלי רציתי שאמא שלי תיכנס איתי אבל בגלל שלא רציתי את אמא שלו העדפתי שאף אחת מהן לא תיכנס כדי שאמא שלו לא תיעלב. אין לי כוחות לזה באמת. הוא כל כך מגזים איתם ומתחשבן על הקטנות ויתרתי כמה פעמים אבל באמת שאין לי כוח מה ההורים שלי לא חשובים?