וכמובן שרציתי לסיים איתם כמה שיותר מהר אז בחרתי רופא שיהיה מתחשב מקצועי בעל חוות דעת טובות ובעיקר שיהיה מתחשב, ובאמת שהגעתי לזוג רופאי שיניים בעל ואישה שפשוט נמצאים שם בשבילי כל הזמן וקשובים לכל בקשה טענה ומצבי, הגעתי לטיפול הראשון מחוייכת ומתרגשת הולכת להגשים חלום סוף סוף ולחייך בלי להתבייש, מתחילים את הטיפול ואני מתחילה לקבל התקפי חרדה מנסה להשתלט ולא מצליחה מפה לשם מתגלה שהחומר הרדמה מכיל אדרנלין, שבנוסף לאדרנלין שזרם אצלי בגוף מהתרגשות ופחד, הצלחנו לסיים את הטיפול בכל מקרה ולעשות 7 טיפולי שורש לאחר שבוע נפגשים ואותו הסיפור למרות שכבר עושים הרדמות ללא אדרנלין, הולכת לרופאת משפחה ובגלל חוזר ברירה לקחתי כדורי הרגעה ״קלונקס״ טוב טיפול לאחר מכן עם הכדורי הרגעה לא מצליחה בכלל לסיים אותו ובאמצע הטיפול מתפנה למיון, שם העלו לי את המינון של הכדורי הרגעה שאני לוקחת רק לפני הטיפול ולקחתי שבועיים הפסקה, חזרתי לטיפולים ובאמת הכל עבר סבבה ומהר סיימתי את כל ה14 טיפולי שורש השחזות והלבשת כתרים זמניים ואז הגיע החלק הקשה יותר השתלת שתלים ועקירות, 5 עקירות ו3 שתלים מצד ימין ו4 עקירות ושתל מצד שמאל, התחלנו מהימין עקר לי 3 שיניים והכניס 2 שתלים התחלתי להרגיש שמגיע התקף ורציתי לסיים, הרופא יחד עם בעלי ביקשו ממני לנוח 20 דקות חצי שעה ורק אז להחליט כי כבר התחלנו ועדיף שהכל יחלים יחד ושלא אצטרך לסבול מכאבי החלמה הרבה זמן, השתכנעתי ומעבר ליכולת שלי החזקתי מעמד בעוד 2 עקירות ושתל. ופה זה שבר אותי התחלתי לקבל התקפי חרדה על בסיס יום יומי שוב פעם מצב שאני לא יכולה לצאת מהבית ברגע שבעלי לא נמצא איתי אני מרגישה רע, כל פעילות גופנית הכי קטנה גורמת לי להתקפי חרדה, בעלי היה איתי כמעט שבוע בבית אבל לא יכול יותר מכך כי גם ככה נמצא בעבודה דיי חדשה וממש חשובה לנו כי הוא המפרנס היחידי כרגע וחוץ מזה אני עם תינוקת בת שנה וחצי בבית רוב הימים לבד בעלי הולך ב7 וחצי בבוקר וחוזר אחרי 8 בערב, אחרי הפסקה של שבועיים בטיפולים אני מחר צריכה לחזור גם להורדת תפרים גם להדבקה חדשה של הכתרים הזמניים וגם לה4 עקירות והשתל הנוספים ובעצם בזה אני מסיימת את הטיפולים הכבדים ונשארים רק כמה סתימות רגילוצ בלי טיפולי שורש ושיננית, זאת אומרת שתוך השבועיים הקרובים אני אמורה לסיים את כל הטיפולים ל3 חודשים הקרובים עד שיגיע הזמן להלביש לי את הכתרים הקבועים אחרי שיוודאו שהשתלים נקבעו, ואני בפחד רצחני מהתקפי חרדה באמצע טיפול במיוחד טיפולים של עקירות שאי אפשר לעצור בכל רגע, מצד אחד חושבת לאפשר מחר רק את הטיפול של השתל והדבקה ואז לזרום לפי ההרגשה שלי, ומצד שני רוצה לסיים איתם כמה שיותר מהר כמובן שחוץ ממני אך אחד לא לוחץ עלי, ואני מרגישה ככ פגומה עם ההתקפי החרדה האלה שאני באמת מפחדת אפילו לצאת לגן שעשועים עם הילדה לבד

ומי שסובלת מכך זאת הילדה שנאלצת לשבת בבית, והיא מאוד אוהבת לצאת ולטייל וללכת לגני שעשועים. אני יכולה לקבל גם התקפים באמצע הלילה מתוך שינה הרבה פעמים בעלי מעיר אותי בלילה ומנסה להרגיע, מחשבות חיוביות לא תמיד עוזרות כי אני באמת משתדלת לא לחשוב על כך בכלל וזה עדיין מוצא את הדרכך לחלחל לי לתודעה, אפילו הרופאי שיניים הפסיקו להזכיר לי ״חרדות״ במהלך הטיפול ובנקום לשאול מה מצב החרדה שואלים איך אני מרגישה ואם אפשר להמשיך או לעצור לשתות מים, אני נמצאת לקראת הסוף ולא רוצה להרים ידיים ולמשוך אותם להרבה זמן ומצד שני לא יודעת איך להתמודד עם עצמי ולא רוצה להיות תלויה בכדורים על בסיס יום יומי מעבר לכדורים שאני לוקחת לפני הטיפולים, אולי לכן תיהיה המלצה להמליץ לי ולעזור לי להתמודד עם התקופה הזאת :(

היי. ממש עצוב לי לקרוא את זה. אני 5 סבלתי מהתקפי חרדה ממש קשים כתוצאה של דיכאון אחרי לידה. הייתי גם במצב שלא יצאתי מהבית. 7 שנים לקחת לי להביר ילד נוסף בגלל כל החרדות שהיו. הייתי על הקרשים, איבדתי 5 שנים מהחיים אבל הנה תראי אותי עכשיו! לא זוכרת מה זה התקפי חרדה. לא לקחתי כדורים באף שלב. אל תאבדי תקווה. התקפי חרדה זה לא לכל החיים. תגשי לקבל טיפול CBT זה עושה פלאים.

מזה הטיפול הזה לא שמעתי אליו אף פעם