חייבת עידוד.... אני 5 שבועות אחרי לידה.... הדימום הפסיק לי לפני שבוע... כל כך שמחתי שזה קרה מהר יותר ממה שציפיתי... אני אמורה ללכת למקווה היום ופתאום הדימום חזר ביום שישי... כל כך מבאס.. כבר חיכינו..תיכננו את היום בערב. אני יודעת שמתישהו אני אלך למקווה.. אבל הצפייה והחוסר יכולת לחבק...למגע כלשהו(בכלל לא המעשה עצמו) מאז שהדימום חזר נהייתי חסרת סבלנות לבעלי בגלל הבאסה... והוא מסכן והתרחקנו מאוד.... אני כל כך רוצה לטבול כבר.. מיום חמישי אני עם דמעות ועצב ... אני יודעת זה טבעי...אני יודעת שבסופו של דבר אטבול ושהתקופה הזאת מקרבת... אבל כרגע מה שאני מרגישה זה עצב גדול וריחוק מבעלי... כל השבוע הייתה לנו שמחה ועכשיו מרגיש שהכל השתנה בגלל שהדימום חזר (בעלי לא עשה משהו זאת הרגשה שלי )