שאיבת חלב היי , אם שאבתי חלב והשארתי אותו כמו שמותר 4 שעות בטמפרטורת החדר , לאחר ה4 שעות אני יכולה להכניס אותו למקרר לשאר הזמן ?? או שאחרי 4 שעות כבר החלב לא טוב ?

מי מכן שלוקחות דקלקטין.. איך אתן קמות בבוקר??? הכדור מרדים אותי בטירוף ואני לא מתפקדת לפני 10-11 בבוקר.. אם יש לכן טיפ בשבילי אני אשמח אני מיואשת

היי בוקר אור , שבוע 20+1 לא הרגשתי את עובר אתמול כלל .. איך אפשר להרגיש תזוזות על מנת להיות רגועה :)?

בת 3 חודשים ישנה כבר 5 שעות חריג? מדאיג? להעיר?

הפלה נדחית צריכה לעבור שבוע הבא אשמח לעצות בבקשה😢 מתי יהיה הסיכוי שאקלט שוב😣

סיפור הלידה שלי🥰 אני אגיד מראש שהוא מצד אחד כלל את כל הדברים שאף אחת לא רוצה - זירוזים והתערבויות ובסוף קיסרי, אבל באמת הייתה לי חוויה טובה מאוד ודווקא בגלל זה עוד יותר חשוב לי לשתף. הריון ראשון, בת 32, ילדתי הבוקר בשיבא, בשבוע 41+1 לפי וסת (לפי הביוץ וגודל עובר בהתחלה אני 40+6). הערכת משקל הייתה 3.750. נולד 4.100. הגענו אתמול ב11:30 בבוקר לביקורת שגרתית והיה מיעוט תנועות ומיעוט מי שפיר (AFI 3.6-5) ובשילוב עם הערכת משקל גבוהה ושבוע 41 הם אמרו שהסטטיסטיקה כבר לא לטובתנו ושאין סיבה להתעכב והמליצו על זירוז. התבאסתי בהתחלה כי יש פנטזיה אחרת, אבל באמת הבנתי את המצב וגם הם הסבירו שזה יכול בכל רגע להפוך להיות טבעי, כלומר רק להיות התנעה ראשונית ואם הגוף בשל הוא ימשיך לבד. בגלל שלא הייתה לי פתיחה והצוואר היה אחורי, לא הייתה אופציה אלא לקבל זירוז בלון. נכנסו לחדר לידה ב19:30, נתנו לי בלון שממש פחדתי מזה וזה היה באמת בסדר. צריך לנשום ולהתרכז בהרפיה, יש קצת אי נוחות בחיבור ואחר כך יש צירים ותחושת כאבי מחזור מאוד לא נעימה, אבל בסוף גם צירים טבעיים זה לא נעים. אז באמת סבבה. מה שכן קצת לא נוח להתנהל עם זה, במיוחד ללכת לשירותים וכמו שאת יודעות בלידה יש הרבה התרוקנות🤪 אחרי שעתיים עם הבלון משכו אותו קלות והוא יצא ואני עם פתיחה של 2.5🎉🎉 ואז נתנו לגוף לנסות להתקדם לבד והיו לי ממש ממש צירים, אבל הייתה מין סתירה בגוף בין זה שיש צירים לבין זה שאין התקדמות בפתיחה. ובכלל בשלושת השבועות האחרונים היו לי ממש צירים ושום פתיחה אז משהו הרגיש לי שלא סתם העובר לא מתקדם ללידה וגינלית. בגלל שיש לי נטייה לכיווץ יתר בנרתיק וראיתי שאני כבר מתקשה להרפות בצירים, הבנתי שנכון לי לקבל אפידורל ושאולי זה יעזור לי להתקדם בלידה. אז לקחתי אפידורל שגם פה - חוויה ממש טובה. הרגשתי את הרגליים, יכולתי להזיז אותן וממש היה לי סבבה. אין כאבים ויש תחושה. ואז נעזרנו גם בעוד כל מיני התערבויות (שאני אפילו לא ממש זוכרת - פקיעת מים, סטריפינג, פיטוצין ואולי אפילו עוד). הצוות היה מקסים ורגיש, ממש! והדולה הייתה איתי ועזרה במלא דרכים יצירתיות ופשוט כלום לא קידם אותו ורק התחילו האטות דופק שלא חלפו במשך ארבע שעות! אז ממש דאגנו כולם ובשעה 08:00 בבוקר למחרת (היום) הבנו שכדאי קיסרי. גם פה, רגע של באסה ותהיה אם זה באשמתי ואם לקחנו החלטות לא נכונות, אבל יחד עם זאת, הבנתי שכדאי לפעול מהר ותוך כמה דקות נכנסתי לניתוח, מתרגשת שאני הולכת לפגוש את המתוק שלנו. לשמחתי בגלל שלא היינו ממש בחירום, הבן זוג שלי יכל להיות איתי והייתי בהרדמה חלקית אז היה ממש נעים. הצוות שר שירים והבן זוג ואני יכולנו לדבר, לחייך, לבכות ולהיות במגע. ואחרי 20 דק׳ הקטני הזה מלהיות בתוך הבטן שלי, הונח *על *הבטן שלי. וזאת התרגשות שאין לתאר 🥺. ואז הוא בכה את הבכי הכי מתוק ששמעתי בחיים (אובייקטיבית משהו😅). והוא היה איתי צמוד בזמן שתפרו אותי ואז שלחו אותו לתינוקיה. לסיכום - עברתי הרבה בלידה הזאת וכל הדברים האלו נשמעו לי ממש ממש מאיימים לפני. ובפועל, אנחנו לא יודעות באיזה תנאים נגיע ללידה. וזה חשוב להכיר מושגים כדי שהשיח יזרום בחדר הלידה וחשוב להגיע עם הדברים שיעזרו לכן ללידה שחלמתן עליה - שמנים, טנס, גרילנדות וכו׳, אבל באמת באמת שהדברים מתגלגלים ומקבלים החלטות בזמן אמת וזה לא כזה נורא. אשמח לענות לכן לכל שאלה כי הייתן כל כך משמעותיות בשבילי ונעזרתי פה מלא! ותודה אישית ומיוחדת לשקשוקה, הריון 1 שהפכה לאמא, שחר, עדי ובנג׳י שממש תמכו בשבוע 40 הקשה שהיה לי🙏🏼♥️ ואם שכחתי מישהי אז זה כי אני על מורפיום😉