יש כאן בנות שעוברות את ההיריון ללא תמיכה זוגית? הכוונה יותר לכאלה שבלי בן זוג בכלל והולכות לקראת אמהות חד הורית, מה עוזר לכן לעבור את זה? יש לי תמיכה מהמשפחה ומהחברות זה רק בהודעות לא מעבר כל כך... מנסה להתחזק אבל יש המון רגעי בכי והמון מחשבות שמכבידות על הראש עד כדי כאבי ראש חזקים... ומצב נפשי לא משהו למרות כל הציפייה וההתרגשות מהבייבי הקטנה שלי :)

180 cc בגיל חודש וחצי .... לא הרבה מידי ???

בנות עזרה הבת שלי בת שנה ו8 חודשים וראיתי היום 3 נקודות חן שלא היו.. צריכה לדאוג?

התייעצות דחופה! אני בתחילת היריון ראשון, יש לי ימים טובים וימים פחות... (מבחינת הרגשה כללית). בתחילת הקורונה הוציאו אותי לחל"ת (עבדתי בחנות בגדים..) ועד עכשיו אני בחל"ת. השבוע המנהלת שלי אמרה לי שהיא רוצה להחזיר אותי לעבודה, אבל אני ממש מפחדת להיחשף פתאום לככ הרבה אנשים כשאני בהתחלה של היריון... אני מקבלת כסף מביטוח לאומי.. ומהרגע שאני אתחיל לעבוד אז החלת יתבטל.. אבל אני מפחדת שאם פץאום יהיה עוד פעם סגר, או שאני לא אוכל להמשיך לעבוד לפי הנחייה של רופא.. אז לחזור עוד פעם לתהליך מול ביטוח לאומי יהיה ממש סיוט וארוךךך ואז יקח זמן עד שעוד פעפ נקבל כסף... מה אתן מציעות? מה לומר למנהלת שלי? לחזור לעבוד או לא?

חייבת לפרוק הריון ראשון.. סורי חפרתי., תודה מראש האם משהי מזדהה איתי מרגישה / הרגישה כמוני. יש לי התרגשות שיא אחרי 6 שנים החלום שלי ושלי בעלי הולך להתגשם אני שבוע 39 . אחרי שנים שלי ציפיה וטיפולים אני לא מעכלת שאני בהריון מתקדם מתקשה לישון בלילות יש לי ממש פחד מלישון מההתרגשות אני מפחדת מהלא נודע מהשינוי להפוך לאמא שהחלום אכן מתגשם שאני חא יכולה לחזור בי ( לא רוצה גם ) אבל ההרגשה שאני חסרת אונים מועקה ממש השינוי הזה עצום מבחיהתי אני בולכת לפגוש משהו שאני ציםיתי חו 6 שנים חוחמת על הרגע הזה שאהפוך חאמא ואחזיק אותו ביידים אני יודעת שאהיה אמא טובה ( אני גננת ומכורה לילדים ולאחיינים שלי) אבל הלחץ הסטרס משתק אותי הדפיקות לב איך זה יהיה מתי זה יקרה .. מהחוסר שינה שמלווה אותי כבר משבוע 30 ובשבועיים האחרונים נהיה קיצוני יותר שאני אפילו לא נשכבת במיטה אני בסלון בטלוזיה ומוותרת על השינה מראש וצהרייך מצליחה להירדם ל3 שעות שינה קלה מאוד. הרופא שלי נתן לי כדורים טבעיים נגד חרדב עבר לי קצת מעדיפה לא לקחת כי זה יותר מרדים אותי בקטע שהגוף זרוק אבל הפחד מקונן... ( לפעמים עוזר) קבעתי תור לקייסרי מתוכנן לתאריך המשוער שלי בעוד שבוע בדיוק בשביל לתת צאנס להתפתחות של לידה טבעית ועכשיו אני יותר במחשבות ו9חדים מצד אחד רוצה שכבר יצא החוצה שאני אהיה אחרי אני מבינה שאני מוצפת בהורמונים וזה מפשיע עליי מאוד בהתחלה הייתי סוכה מהפחד והלחץ אני מרגישה שהגוף שלי לא יעמוד בהתרגשות שהחלום שלי מתגשם שאני הופכת לאמא עוד כמה ימים ובגלל זה מפחדץ לחכות ללידה טבעית כי ההרגשה שלי של מהלחץ הגוף לא יתחיל לידה וגם לא אצליח לשתך פעולה כמו שאני חושבץ על הקייסרי ואני גם משתגע מהמחשבה שרני מגיעה נותנים לי זריקה ושאני עירה ותוך כצה רגעים יוצא תינוק אני לא מעכלת שיש לי בנאדם בבטן מרוב שההרגשה הפיסית של החרדה מדירה שינה מיני ולוקחת לי את כל המשאבים בגוף. יובש בפה בגרון תחושה של לחץ ופחד לא מוסבר כי אני אני אומרת לעתמי תפסיקי מה מפחיד והגוף מתנהג בשלו דפיקות לב מהירות צמרמורוץ גליי חום תחושת מעוקה . הכייי הזוו שבמשך היום אין לי את ההרגשה הזאת היום זורם לי במצב רוח נהדר הכל מתחיל שהחושך יורד.. ואני ממש מרגישה במרוץ נגד הזמן אין לי כבר כוחות מפחדת שגם אחרי הלידה אני ירגיש כך ולא יחזור לעצמי .

ילד בן חמישה חודשים כבר אוכל טעימות ❤️ אשמח לשמוע את דעתכן לתפריט אוכל בוקר(השכמה)בקבוק 7:00 צהריים מוקדמות פרי ובקבוק 11/12:00 צהריים מאוחרות מרק בקבוק 16:00 ערב(השכבה)בקבוק 20:00 לילה בקבוק רק אם הוא קם אם הוא אוכל פרי או מרק ולא מסיים בקבוק לא לוחצת עליו🙏🏼