דרך אגב בעלי סופר מושלם מאז שהוא נולד! הוא היה בלידה והתרגש בטירוף ופתאום הסתכל עלי אחרת( בקטע טוב) והוא ממש מנסה לעזור לי כמה שיותר למרות שאני לא מבקשת ומסתדרת לבד

שבוע אחרי לידה הכל מבולבל.. גם אני מאד התגעגעתי ופחדתי כל הזמן שהזוגיות והרומנטיקה כבר אבדה... אני עוד ישנה אצל ההורים שלי והוא בבית אז בכלל קשה לי אני חוגש אחרי לידה.. ביום שבת חוזרת הביתה סוף סוף במהלך השבועיים הראשונים היה מאד קשה.. גם להתרגל לחיים החדשים, גם כאבים אחרי לידה, וגם זה שאחרי הלידה אנחנו לא גרים יחד ...אפילו שהוא בא כל ערב זה לא אותו דבר. זה פשוט משהו חדש ששניכם עוברים .. זה חדש גם לו וגם לו זה קשה והוא לא יודע איך לעכל.. לדבר על הדברים להציף את העל להציף את הפחדים ולהזכיר אחד לשני שאתם יחד בזה ושאתם אוהבים אחג את השני מאד ותעברו הכל יחד

תודה על מה שאתן כותבות! אני הבחורה הכי לא רגישה שיש ואני לא מאמינה שאני קוראת את זה ובוכה כמו ילדה!!!

שבוע אחרי לידה זה מעט זמן..אין לך מושג כמה שזה בסדר מה שאת מרגישה. יש לנו בראש תמונה כזו מושלמת של ילד ובעל כולם מחייכים ומתחבקים ומלא אושר וזיקוקים. בפועל את לא רואה את בעלך חודשיים, בקושי מדברים בכלל. כל השיחות זה על קקי ופיפי, כמה הוא אכל וכמה הוא בכה. חופשה ביחד עם בעלך נראה כמו מדע בדיוני, משהו שרחוק ממך שנות אור. את רואה את החברות שלך שיוצאות אולי, עזבי יוצאות נראות כמו בן אדם ואת אין לך זמן וכח לכלום. ברור שמתעורר לך בפנים ספק האם הייתי צריכה את זה בכלל. אני רוצה.להרגיע אותך, בתור מישהי שאמא לילד בכיתה א' ולתינוק בן חודשיים כמעט. זה נורמלי!!!!!!!!!! גם אני הייתי ככה עם הראשון. ואז עם הזמן נהיה רק יותר קל, באמת! הוא יגדל, בעוד חצי שנה פחות או יותר הכל יהיה בסדר. זה לא יהיה כמו שאת רגילה, זה יהיה אחרת אבל גם בסדר. בדיוק אתמול אני מניקה את הקטנציק, בעלי יושב לידי ואני אומרת לו שבדיוק לפני שנה בימים האלה היינו בבודפשט בשוק כריסמס ושנינו צוחקים. אל תדאגי, הם גדלים כל כך מהר.