קצת תמיכה .. יש לי ילד בן חודש ושבוע והוא כל הזמן צורח ..כל הזמן צריך צומי. במהלך היום נרדם רק על הידיים ואוהב להיות רק על הידיים . בלילה בעלי מרדים אותו כי אין לי כוחות כבר לשמוע אותו בוכה כי במהלך היום אני איתו הרי.. לוקח לבעלי שעה להרדים אותו כמובן שזה מלווה בצרחות כאילו חותכים אותו.. ואז הוא נרדם ומתעורר כל שעתיים וחצי (קורה לעיתים רחוקות) לרוב מתעורר לעיתים יותר קרובות כי כואבת הבטן בגלל הגזים הארורים האלה או בגלל הצינון שיש לו. אני רוצה לציין שגם לפני הצינון הוא היה כזה עצבני . אני בן אדם כל כך סבלני ורגוע אני לא מבינה איך יצא לי תינוק כזה . יש לו רגעים יפים של כמה דקות שבהם הוא מחייך וחמוד אבל אני מסתכלת עליו ואני יודעת למה הוא מסוגל ולאיזה צרחות אז אפילו מהרגעים הקטנים האלה אני לא נהנת . איך זה יוצא ככה שיש בנות שיש להם תינוק שרק מישן מתעורר ואוכל .. אין לי זמן לכלום אין לי כבר רצון לכלום. לפעמים מתחרטת בכלל שנכנסתי להריון .. אני ובעלי כל כך אוהבים אחד את השני כל כך רצינו תינוק .ידענו שזה יהיה לא פשוט אבל לא עד כדי כך .. יש עוד מישהי שסובלת ככה כמוני?