טבילה במקוה בתחילת תשיעי היי בננות שבוע טוב אמרו לי שנהוג לטבול בתחילת תשיעי רציתי לדעת אם אני צריכה לחשב את החודש התשיעי לפי תאריך וסת אחרון לפי חישוב שלי או לפי מה שהרופאה שינתה לי בשל גודל העובר והאם צריך דווקא ביום הראשון של תשיעי לטבול תודה רבה🙏🏻
הריון ולידההריון ולידה
💬6 תגובות👍1 לייקים

תגובות (6)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 בדצמבר 2019 בשעה 18:20
תבררי גם שאין פתיחה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 בדצמבר 2019 בשעה 18:26
למיטב ידיעתי לפי חישוב הרופא אין צורך ביום הראשון דווקא
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 בדצמבר 2019 בשעה 18:37
עדיף ללכת לטבול לאחר בדיקת רופא לוודא שאין פתיחה עי זה עלול להיות קצת מסוכן במקווה שיהיה יהיה זיהום חלילה אני היום נכנסתי לתשיעי שבוע 36 ובשלישי יש לי בדיקה אצל הרופא נשים
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי28 בדצמבר 2019 בשעה 19:05
בשבוע 35 את יכולה כבר ללכת תתקשרי לבלנית יום קודם תקבעי איתה אולי להכנס ראשונה לפני שפותחת את המקווה לכולן כדי שיהיה נקי וזהו :) תתפללי הרבה

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

ילדתי- סיפור לא קל.. 14.8 אז הכל התחיל אחרי שיצא הפקק הרירי בסביבות 23:00, בשעה 2:00 בבוקר התחילו צירים שהעירו אותי תזמנתי קצת באפליקציה והם לא היו סדירים אז העדפתי לא לצאת לביח, רק בשעה 7:00 הגעתי לאסף הרופא המיילדות היו בהלם שהצלחתי למשוך בבית כלכך הרבה זמן. עד השעה 15:00 הפתיחה נשארה על 2 סמ ואני כבר מתה מכאבים החלטתי על זירוז והכניסו אותי לחדר לידה. בגלל שהגעתי עם צירים יפים ותכופים הלידה התפתחה מעצמה רק עזרו לי עם פקיעת מים, בלי צורך של התערבות רפואית ואני כבר עם אפידורל מאושרת חבל כל הזמן. בשעה 21:00 כבר הייתי עם פתיחה של 10 והרגשתי אותו ממש בטוסיק התחילו הלחיצות, הבחור מאוד עקשן ולקח לו זמן לצאת אבל בסוף יצא במשקל 3.200 ולא 3.700 כמו שאמרו לי בהערכות משקל. אחרי שהוציאו את השיליה התחיל דימום רציני שלא הצליחו להשתלט עליו ואני במקום להיות עם התינוק עסוקה באלף תפרים ובסוף לקחו אותי לחדר ניתוח. האמת? לא פחדתי ככה בחיים שלי. לצערי חווית הלידה לא כמו שתיכננתי, שום אפס הפרדה לא יכלתי לעשות ישר לקחו אותו לתינוקייה בקושי ראיתי את הילד. אני כאובה, עם אלף תפרים ובלון ברחם להפסקת הדימום, אני בחדר של שלוש (לא ידעתי שזה עדיין קיים בכלל באסף הרופא), בקיצור.. תודה לאל שזה מאחוריי.
הריון ולידההריון ולידה
💬17 תגובות👍3 לייקים
מתוסכלת עליתי 6 ק״ג היום שבוע 15 יש לי קצת בטן אבל לא משהו רציני כל הבגדים שלי עוד עולים עליי אמנם הג׳ינסים קצת כואבים לי במותן אבל הם עולים... איך זה הגיוני? חברים שלי ובן הזוג אומרים שאני לא נראית כאילו עליתי בכלל וכשאני רואה את עצמי במראה באמת חוץ מהבטן המבצבצת אני לא ממש רואה שינוי בגוף... אז איך זה הגיוני שבמשקל אני 6 ק״ג יותר?? הייתי 49 עכשיו אני 55 זה אמור להיות יחסית משמעותי ויזואלית. אני גם באמת לא אוכלת כזה הרבה ממש אוכלת רגיל ובכל זאת כבר משבוע 4 עולה חצי קילו בשבוע למה זה? אני מפחדת שאגיע ל20 ק״ג בהריון 😔 נראה לי שזה ממש הכיוון... אני באמת לא אוכלת הרבה, לא מנשנשת, אוכלת אוכל מזין ובריא ואני מרגישה שאני עולה יותר ממישהי ששומרת פחות וכל הזמן אוכלת המבורגר ופיצה... אני גם דואגת לא לאכול אחרי 8 בערב כדי לא ללכת לישון על בטן כבדה ואני לא קמה בלילה לאכול (ארוחה ראשונה ביום זה קוטג׳ ופריכיות בשעה 8 בבוקר)... אפילו הפסקתי עם זירו שהייתי מכורה ושותה רק מלא מים ובכל זאת עולה ועולה ועולה... אוף
הריון ולידההריון ולידה
💬9 תגובות
דכאון אחרי לידה פוסט פריקה חייבת לשתף אתכן שאחרי כמעט שנה מרגישה ״שיצאתי מהארון״ בערך מגיל שלושה חודשים של הבן שלי זה התחיל , מחשבות חרדתיות על בעלי הולך לעבודה ואולי חלילה יקרה לו משהו, פחד משוגע על שיקרה משהו לבן שלי שאני ישנה, תחושה שהכל קשה לי , הטיפול בבן שלי ובכללי כבר כל פעולה אפילו להרים את עצמי להתקלח שפה מדובר כבר במצב קיצון .. תחושה של אשמה, מצפון שלא נגמר .. שכחתי את עצמי , הרגשה שאני רק אמא של .. בכי שאי אפשר לעצור וגם לא להסביר על מה ספציפית הבכי כי הרי הכל שחור מסביב , לילות בלי שינה, תחושה שהכל גדול עלי פתאום, הערכה עצמית ברצפה, אכילה רגשית שמתחילה ברגע שבעלי יוצא לעבודה. חוסר הנאה מהדברים שהיו עושים לי טוב , חוסר יכולת להתפקס ולהתרכז, לחץ תמידי שמשהו רע יקרה . ייאוש וחוסר תקווה ובמיוחד הכחשה שמשהו לא בסדר בנפש שלי , הכחשה שגרמה לקריסה למצב שבו אני לא מסוגלת פיזית לקום מהמיטה.. לא סתם אומרים שדכאון זאת מחלה לכל דבר, זה אמיתי ומוחשי שהילד שלך צורח ואת רוצה לקום אליו ולא מצליחה להרים את הראש מהמיטה כי הגוף שלך ננעל וחוץ מבכי לא נשאר שום דבר.. אז בעלי שם לב לדכדוך אצלי אבל ממש לדברים קטנים , עבדתי קשה מאוד להסתיר את זה ממנו שלא יחשוב שהשתגעתי .. כבר דמיינתי שלוקחים לי את הילד אבל זה הגיע הגוף שלי ועיניים הכבויות צעקו לעזרה ועכשיו אני אומנם לא בסוף התהליך עדיין אבל רוצה להגיד לכן , לכל מי שלא יציבה נפשית או סובלת בשקט, זאת לא בושה להיות בדכאון אחרי לידה, הרבה יוצאות מאיזון וההדחקה יכולה רק להזיק . תעשו טוב לעצמכן ובבקשה אל תגיעו למצב של קריסה השיקום הוא לא פשוט אחרכך אבל אפשרי .. יש המון דרכים להתמודדות בתור אחת שפחדה שיהיה רשום לה שהיא בדכאון והלכה לטיפול פרטי , בדיעבד מיותר .. לא כזה מהר מישהו יתנדב לקחת לך את הילד תחת חסותו . לכו תטפלו בעצמכן , ותזכרו ילד מאושר זה ילד שאמא שלו מאושרת 🙏🏻 וגם דכאון אחרי לידה שווה את מה שקיבלתי בתמורה , אהבה ללא תנאים לכל החיים
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות👍7 לייקים